יום חמישי, 31 בדצמבר 2009

טורס דל פיינה - קרח והרבה - חלק ג'

יום ד' – הלאה לקמפינג פיוהוי – נקודות 4 – 5 , 21 ק"מ

מפת המסלול – מקפינג פסו לפיוהוי


בבוקר היה קשה לקום ,ישנתי כל כך טוב בניגוד ללילה שעבר ...  יצאנו מהאוהל וסוף סוף מזג אוויר מסביר פנים ,לא שמחנו יותר מידי כי ידענו שבעוד שניה זה ישתנה .. הכל מתעתע כאן ,לקחנו מהר את הנעלים שלא התייבשו יותר מידי מביקתת "שומר" היער ,קיפול מהיר של הציוד והאוהל ויאלה הולכים לארגן את ארוחת הבוקר לא לפני שגילינו חדשות טיפה פחות משמחות ,לזוג הצרפתים לא היה מזל והגשם שירד כמובן בלילה חדר להם לאוהל והם נאלצו לישון בתוך ביקתת שומר היער שהסכים לעזור להם למזלם .. לא נורא את הלילה הזה הם עברו ,בקשר ללילות הבאים ,יש אוהלים שניתן לשכור בכל קמפינג ,קצת חור לכיס אבל מה לעשות.

בבוקר בישלנו עם כולם קוואקר מתוק ,תה חם והרבה קרקרים עם ריבת חלב !
שוטפים כלים בנהר ומתחילים את ההליכה בשעה 9 בבוקר לכיוון הקמפינג הבא שלנו בו שמענו שיש מקלחת עם מים חמים ,לאחר 4 ימים של הליכה זה יכול להיות מרענן ביותר ! יש למה לצפות !

הלכנו במשך שעתיים וחצי ,בדרך צפינו בקרחון מתצפיות מצויינות ,ראינו ציפורים שונים וירדנו וטיפסנו על סולמות שהיו בדרך עד שהגענו לקמפינג ביינים בחינם שהיה בבעלות השמורה.


בקמפינג עשינו עצירת מנוחה ולאכול קצת פירות יבשים (עדיין לקחנו 2 וחצי קילו של הדבר הנפלא הזה).
בקמפינג יכולנו לראות קיר של צריף מלא בקישקושים של ישראלים ובשלל שפות אבל כמובן העברית שולטת בקיר ללא ספק ,לא גאווה גדולה במיוחד אם כתוב "אלעד ורוני אכלו את המסלול ההיקפי" .. כל הכבוד לכם.

את ארוחת הצהריים תכננו לעשות בתצפית שמהווה נקודת קצה במסלול המתוייר ,על פי מה ששמענו כל 5 דקות מטייל עובר על פניך ,פשוט רחוב ראשי בבאנוס איירס.


אל התצפית הגענו לאחר הליכה של שעתיים נוספות ,נקודת התצפית היתה פשוט מדהימה בצורה שלא ניתן לדמיין ,הקרחונים היו כמה מטרים מאיתנו ,מי שרצה יכול היה פשוט לבוא ולגעת בהם ... בנקודה הזו כבר היו המון המון מטיילים ובשבילנו זה היה דיי שוק ,במשך 3 ימים בקושי ראינו אנשים ועכשיו פשוט כל כך הרבה !
זה הורס את חווית "החיבור לטבע" כשאתה רואה כל כך הרבה אנשים .. אין את היחודיות אך המקום פשוט מדהים !

מצאנו לנו עץ טוב ומקום שחוסם את הרוח על מנת לבשל טונה נוספת על הגזיה עם קצת שום פלפל וקמון.


המשכנו בהליכה לכיוון הקמפינג ,בדרך כמובן ראינו בלי סוף יפנים ,אמריקאים ולמרבה הפלא מעט ישראלים ... מאוחר יותר גילינו מדוע ,ומהסיבה לא התפלאתי ,בגלל שכולם כבר היו בקרחון המתנפץ באל קלאפטה אז הם אומרים לעצמם "כבר ראיתי קרחון" בו נקצר את המסלול נסמן V ונמשיך הלאה .. עצוב ,משום מה זה פשוט מעצבן אותי.

תוך מספר שעות של הליכה בעליות וירידות ,מעבר בתצפית מדהימה לחלוטין שנתנה הרגשה אדירה של חופש ועוצמה ,הבנה גדולה של הכמה יופי יש בעולם הזה ... הגענו לבסוף לקמפינג.


הקמפינג היה פשוט מדהים ,לפחות 50 אוהלים פרוסים ברחבי השטח ... האגם הצמוד לקמפינג היה בצבע תכלת מושלם שלא ניתן לתאר ! מעולם לא ראיתי צבע כזה של מים.


בשלב הזה כבר היו לנו כבר אקסטרה יתדות לאוהל וככה יכולנו לסדר אותו שיהיה הרבה יותר חזק נגד הרוח ומסודר יותר .. בשבלנו ארוחת ערב טובה במטבחון שבתוך צריף גדול ויפה לא לפני שהרבצנו מקלחת מדהימה ביותר של 25 דקות כל אחד !
המים החמים על גוף תפוס זה משחרר כל כך ,נקודת התרעננות מדהימה לקראת הימים הבאים ... לא נשאר עוד הרבה את מחצית המסע עברנו.

לבנתיים אנו נהנים מהיופי המשגע של הקמפינג ,האנשים והאווירה המיוחדת שבמקום ,ואו זה היה חתיכת יום ,יאלה לשק"שים לקראת היום החמישי ,היום החמישי מוקדש יותר למנוחה וצבירת כוחות ,הליכה של שעתיים וחצי עם התרמיל על הגב ,התמקמות בקמפינג והליכה עם תיק יום לתצפית על "העמק הצרפתי".


יום ה' - הלאה לקמפינג פיוהוי - נקודות 5 - 6 , 12 ק"מ

מפת המסלול – מקפינג פיוהוי לאיטליאנו


במפה ניתן לראות שמנקודה מספר 6 יש שביל שעולה במעלה ההר ,זהו השביל לתצפית.

לאחר לילה מושלם של שינה על מזרן ותחתיו דשא (מאז הקמפינג הראשון ישנו רק על אדמה קשה והתפללנו לדשא ,יאלה איפה המזרן המתנפח !! ) ישנתי ממש טוב בלי להתעורר בלילה 20 פעם בגלל חוסר נוחות ...
בבוקר מזג האוויר היה מעונן עם מעט שמש ,הראות לא היתה משהו .. מה שכן בצד הזה של הרכס מזג האוויר הרבה יותר טוב בגלל ההרים שחוסמים את העננים שנמצאים בצד השני.


עייפים כבר מהימים שחלפו עלינו ומדברים על הסיום ,איזה אושר זה יהיה.
מקפלים את האוהל בזריזות והולכים לצריף לארגן את ארוחת הבוקר הקבועה ,קוואקר וקרקרים עם ריבת חלב ..

התחלנו ללכת ב 10:30 לקראת הליכה קצרה של שעתיים וחצי עם התרמילים שכבר מתחילים לאבד ממשקלם לקראת הקמפינג הבא הנקרא "איטליאנו" ,ממנו ניתן לצאת לתצפית על "העמק הצרפתי" שנחשב לתצפית היפה ביותר בפארק ,אני בספק למרות שהתצפית מדהימה ללא ספק.


לאחר הליכה של שעתיים וחצי הגענו לקמפינג לא לפני שצפינו באגם יפיפה שבדרך ,הרים חדשים בצורות שונות ובקרחון תלוי על אחד ההרים.
בקמפינג בישלנו ארוחת צהריים ונזרקנו באוהל למנוחה של כמה שעות ,לאחר מכן התחלנו לעלות לכיוון התצפית ללא ציוד כלל ,אנחנו ומקלות ההליכה... ככל שעלינו למעלה כך הנוף היה מדהים יותר ויותר ... בדרך נתקלנו במחזה מרהיב שקורה מידי פעם ,מפולת שלגים מדהימה שמלווה בקול נפץ אדיר ממעלי ההר ,ענן שלג אדיר שיורד מטה בעוד מספר מטיילים חכמים במיוחד שיצאו מהמסלול ורצו להגיע לקרחונים שנמצאים למרגלות ההר.
רואים אותם בורכים בעוד הענן מתקרב לכיוונם ,אחרי זה מתפלאים איך מטיילים נהרגים .. לא יודעים למצוא את הגבול הדק בין סקרנות לטיפשות.


לאחר הטיפוס והירידה חזרנו אל הקמפינג למנוחה נוספת ובערב בישלנו את ארוחת הערב שלנו .. בעודי מביא מים מהנהר הקרוב אני נתקל באנשים שלא חשבתי שאראה יותר !
זוג ההולנדים שנפרדנו מהם ביום השני של המסלול הצליחו להדביק אותנו והמפגש היה פשוט אדיר !
ישבנו יחד והחלפנו חוויות והיה פשוט ערב מהנה במיוחד ,כבר קבענו להיפגש איתם באמסטרדם ,לי ולאסף בזמנים שונים יש קונקשן של יום שלם בטיסה חזרה הביתה באמסטרדם ,נשהה אצלהם למשך הקונקשן ונקבל סיור איכותי באופניים ברחבי אמסטרדם ,למה לא !


נכנסו לאוהל לשם שינוי לא עייפים ולא גמורים ,אבל כבר עייפתי מהמסע ומבחינה מנטלית כבר קשה לי מאוד ,רק רציתי לסיים את המסלול למרות יופיו ,המרחקים ארוכים וההליכה קשה מאוד ...
מחר מצפה לנו הליכה של 20 קילומטרים עד לקמפינג הבא שליד התצפית המפורסמת על הטורסים ,מגדלי הגרנית המפורסמים שצריכים להיות השיא של המסע שלנו ,לילה טוב.

טורס דל פיינה – סוף כתום – חלק ד'

יום ו' - הלאה לקמפינג טורס - נקודות 6 - 7 , 20 ק"מ

מפת המסלול – מקפינג איטליאנו לטורס


קמתי בבוקר לאחר שינה לא הכי מוצלחת .. אבן בולטת שלא שמתי לב אליה במהלך הקמת האוהל הפריע לי לישון ,לך תזיז את האוהל כשכל הציוד בפנים כבר ואסף בחצי הדרך לחלום השביעי ...
סידרנו ציוד ,הכנו את ארוחת הבוקר שלנו תוך כדי מחשבה שאני עד עכשיו לא מבין איך זה עלה בראש שלי ,לסיים עוד היום את המסלול ובמקום לעלות לתצפית על הטורסים לפנות בפיצול לסיום ... היה לי מאוד קשה מנטלית באותו יום ,הרגשתי שזה כבר גדול עלי ,זה מסע ארוך ,7 ימים עם כל האוכל על הגב וכל הציוד .. לא היה פשוט בכלל.

לפני שהמשכנו ההולנדים החליטו להשאר עוד יום בקמפינג לנוח לאחר מה שעבר עליהם אז נפרדנו לשלום עם מספר תמונות משותפות והמשכנו לדרכנו ,מזג האוויר היה מעולה !
הראות השתפרה פלאים והשמש היתה בכל מקום ,נהננו מהנוף המדהים עם המזג האוויר המושלם.


 לאחר הליכה של שעה וחצי הקונדורים (סוג של עוף דורס אם אני לא טועה שמהווה סמל לפטגוניה) הגיעו ועשו קצת פוזות למצלמה ,תמונות מוצלחות יצאו ואני כמובן מרוצה עד השמים.


חלק מהמסלול עבר על החוף המדהים על האגם עם מי התכלת ,ההרים המדהימים שמעלינו ,בעודי מנסה להבין את הבדל השכבות אבן שעל ההר ,לבן ושחור פשוט מטורף לגמרי !


ממשיכים הלאה תוך כדי מעבר בתצפיות נוספות ועליות קשות ,התקלות באבנים עם פסי צבע וכמובן סוף סוף רואים כ-ב-י-ש !


עוצרים לארוחת צהריים של טונה על האש ,שום פלפל וקמון ... הרהב קרקרים עם ריבת חלב וחמאת בוטנים (למה לקחנו את זה ?! שוקל כמו חצי תרמיל).


זהו לאחר הליכה קשה וארוכה אך מדהימה ! הגענו לפיצול המיוחל ! אנחנו רואים את נקודת ההתחלה שממנה התחלנו את המסע ! זה היה רגע מרגש והתחלנו פשוט לצחוק מאושר ,לא מאמינים שהגענו עד לכאן !

בשלב זה אנחנו פשוט יושבים בנקודת הפיצול ... להמשיך הלאה לטורסים או לחתוך ולסיים את זה ?!
אני יושב ,אסף עומד .. אני מחוסל מנטלית ואסף אומר יאלה עולים ! עושים את זה ... אני מסתכל עליו ,כמה גלגלים מתהפכים בראש ואני מושיט לו את ידי והוא מושך ,אנחנו עושים את זה ,מגיעים למעלה !


עלינו במשך שעה ,בדרך החלפתי מחשבות ,העליה שגעה אותי וחשבתי פשוט בפיצול הבא שצריך להגיע לחתוך ולסיים עם זה ,אני לא יודע מה עבר עלי באותם רגעים ... איך יכולתי לחשוב לעצמי על לוותר על נקודת השיא של המסע .. הייתי פשוט מחוסל מנטלית , לאחר העליה הקשה ראינו שלט לקמפינג הקרוב רק עוד 30 דקות הליכה בדרך לא קשה ,נו מה שאני כבר אחזור אחורה ?! מה פתאום יאלה ממשיכים !

הקמפינג היה יפיפה ! מסעדה נחמדה בפנים וחדרי אירוח ,בחוץ מספר אוהלים .. שם ישבתי קצת ונחתי עדיין מעורער בעצמי .. החלטתי משום מה להתיישב בשולחן בו ישבו מספר תיירות מאנגליה והתחלתי לשוחח איתן ,סיפרו לי קצת על המשך ההליכה למעלה ועל מה שהם ראו ... משום מה הדיבור איתם פשוט הדליק אותי מחדש ,הבנתי שוב שאצלי מצבי הרוח משתנים מקצה לקצה ,ברגע מאושר אני יכול להיות עצוב וברגע מעצב לאושר מטורף ! למה זה ככה עדיין לא גיליתי וכנראה שלא אגלה ,זה אני.

המשכתי הלאה במה שנקרא "ראבק" לכיוון הקמפינג "טורס" אליו מטיילים הולכים לישון על מנת לקום לפנות בוקר שלמחרת על מנת לראות את הטורסים בזריחה !


הליכה של שעה ורבע ואנחנו בקמפינג הכי יפה ,מרגיע ושלוו שיצא לנו להיות בו והוא כמובן בחינם.
ההגעה אליו היתה פשוט אושר מדהים ,הלילה האחרון שלנו בשטח ,הקמת האוהל האחרונה.
לאחר שהקמנו את האוהל והתחלנו לעבוד על ארוחת הערב הבנתי שבעצם כל המסע הזה אתה במלחמה פסיכולוגית עם עצמך .. כל הזמן ,מדהים איך פתאום הגוף מסוגל לסחוב תרמיל כל כך כבד שלפני זה ברחובות לא יכולתי לקחת אותו יותר מ 2 ק"מ בלי לעצור בצד .. עכשיו אני מעיף אותו באוויר כבר 6 ימים !
"אני מסוגל לעשות את זה ! ,אני לא מסוגל לעשות את זה !" כל עליה יותר קשה מהשניה וכל ירידה יותר ארוכה ומעצבנת ... אתה מודה על כל קטע מישורי בה אתה הולך.

לבנתיים לאחר ארוחת ערב טובה של אורז עם פירות מיובשים ,הרבה שוקלד ותה מתוק התחלנו לברר לגבי מחר ,קבוצת ישראלים נוספת הגיע לקמפינג ותכננו לקום למחרת ב 3 וחצי בבוקר ,נקום ובמידה ונראה כוכבים זה אומר שאין עננים ויש מה לעלות לתצפית שאליה צריך לטפס במשך 45 דקות בדרך קשה ועליה חדה.
במידה ויהיו עננים נחזור לישון ונקווה שמאוחר יותר לא יהיו אך לא נראה את הזריחה ,המזל משחק כאן.
בעודנו מפנטזים על זריחה מושלמת ולראות את הטורסים בכתום אדום שע"פ שומר היער שבמקום זהו מחזה דיי נדיר שהטורסים צריכים להיות רטובים מגשם (בלילה ירד שלג בהרים הגבוהים) ולמחרת צריך להיות יום מושלם ללא עננות בכלל, וגם זה קורה בחודשים מסויימים בשנה (אנחנו בתוך החודשים האלו).

הולכים לישון מוקדם ,מחר יום א-ח-ר-ו-ן !!





יום ז' - הלאה לנקודת הסיום - נקודות 7 - 1 , 7 ק"מ

מפת המסלול – מקפינג טורס לנקודת הסיום



"רואים כוכבים חבר'ה ,יאללללהה לקוםםם !"
בצעקה זו ב 3 וחצי בבוקר פתחנו את היום וככה גם כל מי שישן בקמפינג ,הבחור הישראלי צעק כל כך חזק מהתרגשות שפשוט העיר את כולם !

אני ואסף מהתרגשות עפנו החוצה ,הכנו מראש את השק הקטן של המזרן שינה שמושלם לנשיאת דברים קטנים ,זרקנו פנימה קצת מים ועוגיות שנאכל אותם בתצפית ...
אני ואסף יצאנו ראשונים לפני כולם בעודנו מביטים בשמים מלאים כוכבים ללא ענן אחד !
מדהים ,האם אנחנו כאלה ברי מזל ?! נגלה בקרוב !


אני ואסף התחלנו בטיפוס עם הפנים על הראש ,ההליכה בדרך מסומנת היטב ... התחלנו לראות את הזריחה לאט לאט.


מלאים בהתרגשות ,בהתחלה היינו צמודים אחד לשני למקרה שיקרה משהו כי עדיין הולכים בחושך וצריכים להיות זהירים בהליכה איטית תוך כדי חיפוש אחר סימנים.
לקראת הסוף לא יכולתי יותר והתקדמתי יותר ,הגענו לסוללת אבנים עצומה שמשום מה לא מצאנו את הסמנים עליה ,כמה קללות על הצ'יליאנים והתחלתי להרבית טיפוס ישיר למעלה לכיוון התצפית על הטורסים ... אסף מטפס לאט יותר מאחורי ... האדרנלין בדם נתן לי כל כך הרבה מרץ וסקרנות ... כשהגעתי למעלה אני הייתי הראשון שהיה בנקודה לפני כל אירופאי ,אמריקאי או מה שזה לא יהיה ... זה היה מדהים !
לא ניתן לתאר עד כמה זה היה רגע מושלם !
תנו לתמונות להראות לכם את מה שאני ראיתי בעיינים שלי.


עכשיו כבר אסף הגיע ואחריו הגיעו כל קבוצת הישראלים ,למעלה היה קפוא ברמה שלא ניתן להוציא את היד מהקפפה !
בעודי מצלם מכל זווית אפשרית את המחזה המרהיב עם החצובה ,כשכולם על מצלמות פוקט שבקושי מתפקדות ... עוד סיבה למה צריך להשקיע במצלמה ט-ו-ב-ה ולא באיזה פוקט לצילומי יום פושטים.

כשאני מתרכז בצילום אחת הבנות צועקת לכולם שהיא רואה נקודה כתומה אדומה בקצה של אחד הטורסים !
אני מביט ישר בלי לחשוב פעמים ומצלם ברגע.


לחצו על התמונה שמעל והסתכלו היטב בקצה ,אתם רואים את הנקודה הכתומה ?!
זה הרגע הראשון בו פגעו קרני השמש הראשונים בטורסים !

מאותו רגע רק נפעמנו כיצד הטורסים הופכים להיות כתומים בצורה שהשאירה אותנו המומים לחלוטין מהיופי האין סופי שהואר לפנינו !
וגם את החלק הזה אשאיר לתמונות לדבר במקומי.


הסתכלנו פעורי פה ,בשתיקה מוחלטת ,בנוקדת התצפית אף אחד לא פצה פה ,כולם היו מהופנטים לחלוטין.
מנסים לעכל את מה שאנחנו רואים ,הטורסים בצבע כתום מושלם שלא ניתן לתאר ,לראות ולא להאמין.

לאחר שעתיים החלטנו לרדת על מנת להספיק לתפוס את האוטובוס חזרה העירה.

תמונת פרידה אחרונה ממקום מדהים שלא אשכח כל חיי.


חוזרים זריז לקמפינג ומקפלים את הציוד ,מכינים ארוחת בוקר טובה ואחרונה .... ויאלה חוזרים לנקודת הסיום עם אוזניות על האוזניים עם השירים הכי מושלמים שרק יכולים להיות לסיום טרק מדהים של 7 ימים בלתי נשכחים.


בדרך כמובן נתקלנו בישראלי המכוער ,עוד אחד שגורם לנו להיראות רע כתב על השלט מעץ היפה במסלול הכי מתוייר ...


טוב ממשיכים לרדת לכיוון הסיום !


וזהו ! זה נגמר ,לאחר מעל ל 100 ק"מ , 7 ימים של הליכה קשה סיימנו את הטרק שלא אשכח כל חיי ,כנראה הטרק הקשה ביותר שאעשה.


בעודנו זרוקים בצד עם שאר המטיילים ממתינים למיניבוס חזרה לאזור בו האוטובוסים יוצאים לכיוון העיר ,החיוך לא יורד מהפרצוף שלנו ,אוכלים את כל האוכל שנשאר לנו ומסתכלים לכיוון הנקודה בה התחלנו את המסע רק לפני שבוע בדיוק ,לא מאמינים שעשינו את זה ...
מנצל את כמות הקרקרים האחרונה ונותן לפשושים לאכול קצת .. תעשו פוזות למצלמה !


אנחנו על האוטובוס בדרך חזרה לפורטו נטאלס ... רואים מרחוק את הפארק ואת הטורסים



אומרים שלום יפה ,בחזרה ליום של מנוחה ארוכה ללא מעש ,ללכת לקראת מסעדה טובה !!!
מקלחת טובה ! ושינה על מזרן אמיתי !

ואו זה היה חתיכת שבוע לא ?