נאטל ,עיר נופש ברזילאית בחלקה הצפוני של ברזיל אליה הגענו בטיסה עם 2 קונקשנים זריזים הישר מדרום ברזיל ,כל שידענו הוא שאדם נחמד העונה על שם "איזי" צריך לאסוף אותנו משדה התעופה
איזי הינו חבר של ההורים של סיוון והחליט בטוב ליבו לארח אותנו לתקופת הקרנבל ולדאוג לנו כאילו כמו בני ביתו ,לאחר הנחיתה איזי מצא אותנו במהירות ע"פ התרמילים שעל גבינו ... הכרות זריזה ועולים לרכב.
"לאחר 4 חודשי טיול כל מה שאני רוצה זה לטעום בית ... להיות נווד זה לא דבר פשוט כלל ... האם מיציתי את עצמי ? אני מוכן לחזור ? לא יודע .. השאלות האלו מעסיקות אותי יותר מידי... נקודת היציאה והחזרה הביתה בשבילי כרגע זו ריו דה ז'נרו ממנה אני צריך להתחיל את המסע לבוליביה לכיוון הסלאר ,נסיעות ארוכות של מספר ימים ,ימים יגידו .. "
הגענו לביתו של איזי עם קבלת פנים חמה מאישתו לוסיאנה ,הכרנו את בניו ,דוד בין ה 14 ואת מרקו בן ה 20.
לאיזי יש גם בת בשם דנה שהתגייסה לצה"ל.
הופתענו ממראה הבית היפה עם בריכה ועוזרת בית נחמדה שדאגה לאוכל ולניקיון הבית מהבוקר ועד הערב ...
באותו היום איזי התחיל לקחת אותנו למקומות שונים ברחבי נטאל ,בעיקר חופים כי זאת ברזיל ,מעבר לזה אין יותר מידי.
גם סיבוב קצר באזור הבילויים של נאטל ,קטן ונחמד.
הופתעתי לגלות איך אנשים חיים בברזיל ,בנאטל הבתים פשוט מוקפים חומות עם דוקרנים עליהם ומעליהם גדר חשמל ,כן כן גדר חשמל ,מוגן יותר מהמוצב שבו הייתי על הגבול.
מעשי השוד בברזיל זו מכה לא קטנה ,בלילה מסוכן להסתובב בחוץ ... איך אפשר לחיות במקום שבו אתה מפחד להוציא את האף החוצה בלילה ?!
ועוד המקום בו היינו נחשב לאזור היוקרתי יותר של נאטל ,אזור מוגן עם סיורי שיטור .. שום דבר לא עוזר להם.
למחרת התחלנו לטייל בין החופים לסקור פירות שונים ומשונים ולאכול לא מעט.
התחלנו להרגיש בית ולהתאקלם בביתם ,ארוחת צהריים ביתית עם מאכלים מקומיים ,הכלבים המדהימים שלהם והאסאי שאכלנו כמעט כל ערב ,איזי לקח אותנו לאסאי הטוב ביותר בנאטל בלב שכונת מגורים מרוחקת מכל אזור תיירותי אפשרי ,האסאי היה פשוט מדהים בצורה שלא ניתן לתאר ,שונה בהרבה מהאסאי שמוכרים בחופים ובאזורים התיירותיים ,פינוק מדהים שקושר אנשים לאדמת ברזיל.
האסאי הינו פרי שגדל ביערות האמזונס ,הפרי עצמו מסוכן בגלל בקטריות מסוכנות שנמצאות בתוכו ועל מנת לאכול אותו הפרי עובר תהליך הרתחה ולאחר מכן מוקפא ונשלח להפצה.
לבחירתכם ,אסאי שמעורבב עם איזה פרי שרק תרצו ,כוס גרנולה ואיזה פרי שתרצו חתוך יפה יפה על האסאי עצמו .. פשוט גן עדן של דבר ,יום לא מעבירים בברזיל ללא אסאי ,נקודה.
קצת טיולים בנאטל בלילה עם הרכב ורחצה באגם טבעי עד השקיעה.
באחד מן הימים איזי לקח אותנו לצפות בספינה הניגרית שהגיע לחופי נאטל לפני ימים ספורים מאז הגעתנו לנאטל ,הספינה הינה ספינת דייגים ניגרית ששבקו מנועיה והחלה לשוט עם זירמי האוקייאנוס האטלנטי במשך 37 יום עד לחופי נאטל ,עיירת הנופש הברזילאית .. בו באמת מה הסיכויים ?!
הקניונים בנאטל יפים ומפוארים ,שלל חנויות אבל עזבו אין כמו הקריון.
סבב החופים לא הפסיק ,כל יום חוף חדש .. אחד מהם כלל דיונות חול מדהימות עם מספר גמלים שיובאו ממרוקו וכמובן ,סקי חולות !
בחופים ניתן למצוא שוק נייד של מה שרק תרצו בלי לקום לרגע מהכסא ,ארטיקים ,לונגים ומגבות ,מאכלים שונים ודיסקים.
אחד הדוחנים הניידים סיקרן אותנו באננס שלם שאותו חתך ורוקן אותו ,בפנים הכין סוג של שיק (הסוד שלהם זה חלב מרוכז בכל שיק פירות שיעשו לכם על חופי ברזיל) ורדרד עם חתיכות אננס ,ועל האננס תקועים פירות שונים עם קיסמים ... אין מילים לתאר.
מסיימים לשתות את הקוקוס ,זורקים על הרצפה ופותחים אותו ,כל מה שנשאר לעשות זה להתענג על הג'לי הלבן הזה ... לא כל אחד אוהב את זה ..
תאמינו או לא .. עץ הקשיו הגדול בעולם נמצא כאן בנאטל ,פגם גנטי גורם לעץ לגדול ללא הפסקה ,פארק שלם של 100 מטר רבוע של עץ אחד שגדל ללא הפסקה ,תוכלו לטייל בתוכו כאילו אתם ביער.
באחד מן הימים הספקנו גם לתת קפיצה לפיפה ,אזור עם חופים יפים ביותר ,איזי לקח אותנו עם הרכב לחופים פחות מתויירים על מנת לקבל שקט להתנתק מכל התיירות המטורפת שפוקדת את ברזיל בגלל הקרנבל.
המוני ילדים קטנים עם גלשנים שקבלו כבר מגיל קטן קטן ,ילד בן 12 לכל היותר עולה על גלשן כאילו נולד איתו ,פשוט לשבת ולהסתכל ... איזה כיף רק אם לא היו לי משקפיים .. קורס גלישה הייתי לוקח במאת האחוזים.
באחד מימי הקרנבל אני וסיוון נסענו לכיוון אולינדה ,שם מתקיים קרנבל גדול ויפה ... בנאטל אין קרנבל גדול רק כמה הופעות קטנות ,ואנחנו בברזיל ,שלא נראה קרנבל ?!
נסענו במשך 7 שעות עד שהגענו לעיר הגדולה רסיפה ,שם ראינו קצת את הקרנבל שלהם והיה בהחלט יפיפה ,ממש כמו פורים אצלינו רק הרבה יותר גדול ומרשים והמוזיקה .. כן המוזיקה.
משם לקחנו אוטובוס נוסף וקצר לאולינדה ,פרבר של רסיפה שם הקרנבל הגדול והמומלץ מתקיים ,התחלנו לטייל בין רחובות מלאי שתן של אנשים וקבוצות ענק של "גאים" ,לא מבינים איפה אנחנו ומה הולך כאן ?!
את השוק קבלנו ובענק ,החגיגה גדולה ,מוזיקה בקולי קולות וכאוס שלם ,פשוט טרוף ... משם ברחנו מהר עד שהגענו למרכז העיר שם היה כאוס גדול עוד יותר אבל זה מה שחפשנו ,התהלוכות של הקרנבל התקיימו שם עם שלל תחפושות מדהימים ויפות ,ילדות קטנות עם מטריות קרנבל קטנות וצבעויות רוקדות סמבה ,למשך שעתיים וחצי אני וסיוון טיילנו ברחובות רואים תהלוכות ונהנים מהמוזיקה ומשתדלים לא להמחץ על ידי ההמון.
בשעה 23:00 כבר היינו גמורים לחלוטין ,שמחתי שאני לא נמצא בטרוף הזה שבוע שלם ,כאחד שמעולם לא נמשך למסיבות ענק ולבאלגן הספיק גם הספיק ,קרנבל דבר יפיפה אבל אותו אני מעדיף להעביר כמו גדול בריו דה ז'נרו בטריבונות ולצפות בכיף בלי להיחנק מריח השתן המטורף שברחובות ומההמון המטורף שרב הסיכויים שממנו תצא ללא מצלמה או מעט הכסף שהבאת איתך.
אני וסיוון כבר ב 23:00 תהינו למה לא רואים תיירים ולא ראינו אפילו לא ישראלי אחד שזה בכלל מוזר לגמרי ,שאלנו כמה שוטרים באזור איפה ניתן למצוא אינטרנט או משרד של מידע לתיירים על מנת לנסות לאתר מספר חברים שלנו שהיו עם דירה באזור שנוכל להעביר אצלהם את הלילה.
השוטרים פשוט הדהימו אותנו בדאגה שלהם אלינו שהם פשוט הזמינו ניידת משטרה ! והם לקחו אותנו בין ההמון עם סירנות עד לתחנת התיירים הקרובה ,לא מבינים איזה חוויה אנחנו עוברים בלילה המטורף הזה.
בתחנת התיירים היו מספר עובדים מקומיים מקסימים שדאגו לנו ונתנו לנו להשתמש במחשב במשרדי שלהם ,לצערנו לא הצלחנו לאתר את החברים עם הדירה והעובדת במקום אפשרה לנו לישון בחדר ממוזג ,פרסה לנו סמיכה על הריצפה ושם העברנו את הלילה ,לא מאמינים איך אפשר פשוט להסתדר בכל מצב ,הכל מסתדר לבסוף.
למחרת בבוקר העובדים לקחו אותנו ברכב עד לתחנת האוטובוס הקרובה על מנת שנקח אוטובוס חזרה עד לנאטל ,המומים לגמרי מהלילה ההזוי והמטורף שעבר עלינו ,אומרים תודה ענקית לשוטרים שעזרו לנו ולעובדי משרד התיירות המקומי וממשיכים הלאה.
ב 17.2 דברנו עם אסף ושאר החברים שהיו איתנו בפלוריאנאפוליס בדירה ,אנו ניפגש בג'רי ,עיירה מבודדת ומיוחדת בצפון צפון ברזיל 16 שעות נסיעה מנאטל.
לפי כך אני וסיוון החלטנו להישאר אצל המשפחה עוד מספר ימים עד ה 21.2 מה שאומר שאת יום ההולדת ה 22 שלי אעביר בבית חם עם משפחה טובה וחברים רבים שהכרתי !
אין מילים ,בבוקר יצאנו לחוף נוסף ויפה קוקוס בוקר כמובן ובצהריים חזרנו ,נחתי קצת ובערב להפתעתי המוחלטת קבלתי עוגת יום הולדת 22 יפה יפה שהמשפחה הכינה עם נרות בצורת 22 ושירי יום הולדת בפורטוגזית ,בבית היו עוד 2 זוגות שהגיעו מפורטלזה ממשפחתה של לוסיאנה אישתו של איזי ,שולחן מוקף אנשים ,הייתי בעננים ושמח על יום הולדת שכזאת בצד השני של העולם ,שמח לזכות ברגעים האלו.
בערב גם יצאנו לפאב נחמד .. יום הולדת בלי קצת בירה ?!
למחרת קבלתי מתנה נוספת ומפתיעה במיוחד ,סיוון ואיזי דאגו לפיתות וחומוס ! ממש ככה ,ישבנו בשולחן מנגבים חומוס עם שמן זית .. אין מילים.
העברנו כמעט שבועיים בביתו של איזי ,בן אדם מדהים שדאג לנו לכל דבר קטן ,דאג שנראה ונכיר את נאטל ואת חופיה על הצד הטוב ביותר ,אכלנו מאכלים מקומיים מיוחדים וראינו וחווינו איך זה לחיות בברזיל במובנים החיוביים ובמונים השלילים כמו בכל מקום.
את החוויות שחוויתי בנאטל אקח איתי הלאה לעוד שנים רבות .. המשפחה נכנסה לי ללב בזמן כו קצר.
את הבית עזבנו בכאב רב ובהבטחה גדולה של שמירת קשר ,לאיזי נתנו תמונה ממוסגרת שלנו ביחד איתם במסעדה ,ובהבטחה מלאה שכשנגיע לארץ נשלח להם שח מט אמיתי כמו שצריך ולא כמו הלוחות הפושטים שיש בברזיל ,בנו של איזי לומד ומשחק שח מצויין ,המעט שנוכל לעשות כאות הוקרה.
הגיע הזמן להמשיך בטיול ליעד הבא ,ג'רי קואקואקרה.
