למנדוזה הגענו לאחר נסיעת לילה ארוכה ,ירדנו בטרמינל והתחלנו בהליכה לכיוון ההוסטל שאליו עשינו הזמנה ... ע"פ התמונות הוא נראה אדיר ויפיפה אך לצערנו זה לא היה כך אבל נשארנו לילה אחד ולאחר מכן חשבנו כבר לעבור להוסטל הרבה יותר טוב שמצאנו באזור .. מטרתי במנדוזה היה לנח ,פשוט מאוד לנח ולא לעשות יותר מידי .. בריכה לישון הרבה ולסדר את הראש אחרי כל הבאלגן של פטגוניה וכל מה שעבר לי בראש.
באותם ימים הרגשתי כאילו ראיתי את כל העולם ,קבלתי חוויות לכל החיים ולא צריך יותר מזה ! למה להמשיך הלאה ? כבר אין כח ונמאס מלקפוץ ממקום למקום ... אבל בפנים ידעתי שלא משנה כמה געגעוים יתקפו אותי לחזור הביתה וכמה אני חושב שראיתי מספיק .. צריך להמשיך הלאה לפחות עד לברזיל ולהגיע למצב שבו אני אהיה שלם עם עצמי לחזור הביתה ,להרגיש מיצוי אישי מלא ולחזור עם חיוך ומאושר הביתה.
באותו יום ישבתי בהוסטל בכיף ונחתי בעוד אסף יצא לטייל עם זוג ישראלים לפארק מאוד גדול שנמצא בעיר שלא הכי עניין אותי באותו רגע ,לאחר שהם חזרו עלתה הצעה לשכור רכב למחרת ולצאת לטיול ייקבים המפורסם באזור ולאחר מכן להמשיך בנסיעה לעיירה שנקראת הוספיז'אטה ששם נעביר לילה ולמחרת נבקר במספר אתרים מאוד יפים ומיוחדים.
אני שכבר הבנתי שלנח אני לא אנח פה הסכמתי ויצאנו למחרת עם רכב שכור לטיול היקבים.
עברנו בין מספר יקבים שונים וצפינו בתהליך העשיה להגעת התוצר הסופי ,יין.
ישנם מספר יקבים באזור שמייצרים יינות מאוד מפורסמים כמו "MALBEC" שטעמנו אותו והיה פשוט נפלא.
בעליו של היקב שמייצר את יין ה "MALBEC" חובב מאוד אסטרונומיה וכוכבים ,את עטיפות הבקבוקים הוא עיצוב ע"פ טעמו ,אהבתי מאוד.
לסיום לאחר נסיעה בין היקבים השונים ,לאחר שטעמנו מספר יינות ,ליקרים ואחלה ריבות ! הלכנו לאכול צהריים במסעדה מקומית.
קופצים לרכב וממשיכים הלאה לכיוון העיירה הוספיז'אטה ,נסיעה של שעתיים וחצי שבדרך פשוט לא יכולנו שלא לעצור באגם יפיפה עם מים בצבע תכלת ,היה חם כל כך שפשוט רצינו לקפוץ איך שאנחנו לתוך המים וזה מה שעשינו ... חתחנו מהדרך והגענו לשפת האגם .. זה היה פשוט מרענן וטוב שפשוט לא עזבנו את המקום למשך שעה וחצי.
הדרך היתה יפה כל כך ומיוחדת ,לפעמים היו פשוט קטעים שאמרנו שאנחנו נמצאים בנגב בישראל ,הנוף דומה אך צבעי ההרים מאוד שונים ,אדום ,ירוק ,כחול וצהוב ... אין סוף.
בעודנו מתקרבים מאוד לעיירה שמנו לב להוסטל פשוט מדהים בצד הדרך ובו החלטנו להעביר את הלילה ,נקי במחיר טוב עם מספר כלבים מדהימים בחוץ והאווירה שקטה ונעימה.
בהמשך לאחר התמקמות קפצנו לעיירה לקנות קצת אוכל ובשר לארוחת ערב איכותית ביותר.
עברנו גם כן בשוק קטן ונחמד שם הכרנו גרמני שהחליט לגור בחור הלא נורמלי הזה והוא פה כבר 5 שנים ... קניתי ממנו צמיד נוסף ליד למזכרת וחזרה להוסטל ,עשינו בשר ארגנטינאי כמו שצריך על האש והלכנו לישון עם חיוך גדול ..
למחרת בבוקר ,נפרדים מההוסטל ומהכלבים המדהימים ששחקנו איתם לא מעט ויוצאים לכיוון אתר הנקרא "גשר האינקה" ,גשר שנוצר בצורה טבעית לחלוטין ונראה כאילו הזרימו עליו שפחים של מי ביוב במשך כמה שנים טובות ... לדעתי זה היה דבר יפיפה ומיוחד מאוד ... לראות דבר כזה שנוצר ע"י הטבע זה לא משהו שרואים כל יום.
בגלל שהמקום כל כך מתוייר ,המקומיים פתחו שוק מרהיב עם שלל מזכרות ושטויות מפרו ובוליבה ,כל המזכרות כמעט בארגנטינה פשוט מיובאים מפרו ובוליביה ..
ועוד לא הספקתי להכיר לכם את נדב וסיוון ,שניהם מכירים עוד בארץ .. ידידים טובים שהחליטו לטייל ביחד בדרום אמריקה .. קנינו שלושתינו את הכובעים הצבעוניים שאומרים "תראו אני תייייררר" והרבצנו תמונה משותפת !
עזבנו את הגשר לכיוון התצפית על הר הקונקאגאוה ,ההר הגבוה ביותר בדרום אמריקה ... 7000 מטר אם אני לא טועה .. ציפינו לראות משהו מטורף אך מסתבר שמרחוק זה נראה כמו עוד הר וככה גם הגיע התמונה הבאה.
"מההה ?!#@$% "
טוב סבבה ,המשכנו הלאה ל "ישו" על הר בגבוה 4000 מטר ,עולים עם הרכב לגבוה 4000 מטר ,אתר מפורסם ומתוייר מאוד .. איך שיצאנו מהרכב קבלנו רוח קפואה לפנים ואני שלא השכלתי לקחת את הפליז שלי לא יכולתי פשוט לעלות לתצפית שהיתה במקום ,נשארתי למטה ונהנתי מהמקום בדרך אחרת.
שם למעלה על הצוק אפשר לראות את נדב שוכב ומרביץ תמונה פנורמית על העמק.
חשוב לציין באמת שזו נקודה שגובלת בין ארגנטינה לצי'לה ,רגל פה רגל פה.
וחזרה לעיירה ,שם חשבנו במידה ונספיק להגיע להר 7 הצבעים .. הר שבו ניתן לראות 7 צבעים שונים של מנרלים.
קצת התברברות ושושו השועל גרם לנו לעצור ולעשות לו קצת פפרצי.
וגם באמצע הצילומים החליט לעשות את צרכיו ,נו באמת.
ההר לא היה משהו מיוחד וכמו שחשבתי ,בנגב שלנו ניתן לראות שלל צבעים מרהיבים הרבה יותר.
בדרך חזרה החלטנו לעצור בצד הדרך ולפתוח פק"ל קפה נאחלא אמיתי מהארץ !
נדב הביא איתו מהארץ קילו מהקפה הנפלא הזה ...
ניצלתי הזדמנות והשתעשעתי עם המצלמה.
לאחר עצירה איכותית ביותר המשכנו בחזרה אל ההוסטל לא לפני שעצרנו בגילדריה מדהימה עם שלל טעמים מדהימים של יינות מקומיים וטעמים שלא נתנו לנו לעזוב את המקום.
הגענו בחזרה להוסטל שלנו באמצע הלילה ... לא היה מקום למרות שבצענו הזמנה ... לכן התחלנו להסתובב עם הרכב עד שמצאנו ,למחרת עברנו לעוד הוסטל כי הקודם גם היה על הפנים ככה שהגעתי לבסוף ממחשבות על הוסטל מעולה למשך שבוע לדילוגים לא פוסקים בין הוסטלים למשך שבוע שלם .. אבל ככה או ככה היה כיף וטוב !
נפרדים ממנדוזה עם "אכול כפי יכולתך" ב 30 שקל ובחזרה לבאנוס איירס להופעה של מטליקה !
