יום שישי, 11 בדצמבר 2009

צ'ילואה - האוקיינוס הפסיפי - חלק ב'

מאנקוד המשכנו לכיוון העיר קסטרו ,עיר הבירה של צי'לואה ,עיר יפה ותוססת ... מגוון מאכלים ושוק מעולה ! 

לאחר מציאת הוסטל טוב המשכנו להסתובב בעיר ונקלענו במקרה ליד הקטדרלה המקומית לקוקטיל ציבורי של שפים מקומיים ... טעמנו מספר מאכלים מקומיים ,יין ומיץ מעולה מפירות הגדלים בסביבה.
שם בנוס, הכרנו בת למשפחה יהודית היחידה בצי'לואה וכמובן המלצות על מקומות לא איחרו לבוא.


יום למחרת המשכנו לעיר הנקראת טנהון ,להתארח אצל משפחה מקומית כחלק מתוכנית תיירות באזור צי'לואה ... נסיעה לשום מקום בדרך יפיפה !
עצרנו בעירה קטנה קטנה על החוף ומופתעים לגמרי נתגלה בפנינו קטדרלה הזויה לחלוטין !
מי שספר לנו על צי'לואה ואמר שזה מקום הזוי .. הוא צודק לחלוטין !
הרגשנו ממש כאילו אנחנו בארץ הפלאות ... המבנה והצבעים היו כל כך לא קשורים לסביבה.
המארחים היו מעולים והיה ממש חוויה לישון בבית ,אצל אותה משפחה התארחו גם מספר גרמנים שעושים שירות צבאי בסאנטיאגו ואת ארוחת הערב העברנו איתם עם בישול ביתי של המשפחה ,צדפות ומרק מעולה.


בתמונה הבאה ניתן ממש לראות כאילו השמש נשרפת ועשן יוצא מהקצה שלה ..


 למחרת בעזרת המארחת יצאנו לאי מיוחד במרחק של 40 דקות של שייט עם סירת דייגים של קרוב משפחה.


האי מאופיין בנוף מעולה לכיוון המפרץ ורצועת האנדים ,למזלנו נפלנו על יום מושלם עם ראות מדהימה !
באי נכנסנו למוזיאון מקומי המכיל בתוכו כלים שונים מתקופות שונות ובהמשך עלינו לתצפית מעולה בהמלצת המקומיים.


 בדרך חזרה לעירה ראינו כמה דולפינים מקפצים במים הרדודים שבין האיים ,ולאחר הירידה נפרדנו לשלום מקבוצת הגרמנים והמשכנו לכיוון העיר קאוקאה ,שם ניתן לטייל בפארק הלאומי של צי'לואה.


 בפארק החלטנו לעשות את המסלול לאורך החוף של האוקיינוס הפסיפי הסוער ,הליכה של מספר שעות לאורך הכביש עד שהגענו ללא מוצא והתחלנו לחזור ,בדרך ראינו חיות שונות ושדה עצום של ברבר שניתן לאכול את הגבעול שלו ,בצי'לואה ניתן למצוא אותו נמכר ברחובות.


בחזרה שמנו לב לכך שכמה מקומיים יורדים מהכביש לכיוון אגם מאוד יפה בקרבת מקום והחלטנו להמשיך בעקבותיהם ,על שפת האגם נתקלנו באבן ענקית שנראת כמו עץ ומרגישה כמו עץ וזה ממש שיגע אותנו ! מדהים !


לאחר חזרה לכניסה לפארק ניצלנו את המשך היום לטיול נוסף לתוך השמורה עצמה שם ניתן להיכנס לתוך יער עד מדהים ,הליכה על שביל דק ארוך בתוך העיר ,מרוב צמחיה לא ניתן לראות את האדמה כלל !


וחוזרים לקסטרו להתארגנות לקראת הקרטרה אוסטל בטרמפים ,כשחזרנו עצרנו בדוחן בו ביקרנו כל יום במהלך השהות שלנו בקסטרו ,הם מכרו מאכל הנראה "Milcowe" זהו סוג של תפוח אדמה הגדל באי ממולא בבשר ,טעים מאוד ומפוצץ !
אמפנדות שונות עם מילוי של רוטב צדפות מעולה ועוד מגוון סוגים ובזול.

בהמשך מצאנו הוסטל מעולה עם נוף מדהים לכיוון הנמל ובו נשארנו יומיים להכנות והתארגנות לקרטרה.


מההוסטל יצאנו לתצפית יפה על העיר ולאחר מכן חזרנו אל השוק על מנת להעביר מעט את הזמן ,בשוק מצאנו המולה שלמה על מספר דוחני אוכל שמסתבר שזה היה קיפודים ומאכלי ים לא מבושלים שמהם כדאי להיזהר ... בתוך השוק ניתן להגיע למקומות ללא אור ובהם יש נרות דולקים שנותנים אווירה מאוד מיוחדת לשוק.


 אני ואסף יושבים קצת בכיכר הראשית לומדים ספרדית.


 חזרה להוסטל והתארגנות על כל הציוד ,חוזרים לפורטו מונט לתפוס מעבורת לכיוון צ'יטן ,עיר חורבות שנהרסה כליל על ידי התפרצות הר געש בתחילת 2008 שנחשבת להתפרצות הקשה ביותר במאה שנים האחרונות ,העיר הרוסה לחלוטין ומספר משפחות בודדות מסרבות לעזוב אותה למרות שהר הגעש נמצא כרגע בקוד אדום ומסוכן לשהות שם ,אך מה לעשות זאת נקודת ההתחלה לקרטרה אוסטל ,אנו רק נעבור שם ולא נשהה באזור.



במעבורת חזרה לפורטו מונט עם האוטובוס ראינו מספר כלבי ים מקפצים וגם פינגויינים ששוחים להם במים הפתוחים.


 בפורטו מונט יצאנו לסופר עשינו קניות אוכל לשלושה ימים למקרה שנתקע בקארטרה ומיד המשכנו לכיוון הנמל להשיג כרטיסים למעבורת שצריכה לצאת בערב לכיוון צ'יטן.
כנראה שהיינו יותר מידי אופטימים ולא הזמנו מראש כרטיסים ,הגענו וכמובן כל הכרטיסים אזלו ונתבקשנו לחכות עד יום ראשון ... להמתין 3 ימים בפורטו מונט ואני כמובן מאוד התאכזבתי על כך שלא בצענו המתנה מראש אבל בכול זאת נשארנו קצת בנמל אולי משהו יבטל 2 כרטיסים ... ולמרבה הפלא לאחר חצי שעה התבטלו בדיוק 2 כרטיסים למעבורת הקרובה כאילו מלמעלה ! זה היה רגע מדהים של מעצב וכעס לאושר ! יאלה יוצאים לדרך !!!


חצי האי צי'לואה בהחלט מקום מדהים ויפיפה ! אני ואסף שהינו בחצי האי שבוע שלם ונהנו מכל רגע ,המבנים היחודיים ,הנופים ובמיוחד הטיול לאורך האוקיינוס הפסיפי ,המשפחה אצלה התארחנו ומעצם העבודה שיש מעט מאוד תיירים בחצי האי.

את התחושות שלנו לגבי ההמשך לקראת מסע הטרמפים בקרטרה לא ניתן לתאר .. עצם המחשבה לצאת לדרך מהיפות בעולם ולעשות אותה בטרמפים נתנה לי תחושת חופש מטורפת אך גם פחדים וחששות שהתגלו בסופו של דבר כמיותרים לחלוטין.

תגובה 1:

  1. אורקלה קראנו את הבלוג ממש מדהים אתה כותב נפלא המשך להנות ובין לבין לנוח רואים שנהנתם מאד הנופים מדהימים ביאוהבים ומתגעגעים מאד.......אמא ואבא

    השבמחק