לאחר הטרוף בפורטו נטאלס והטרק הארוך בטורסים המשכנו הלאה לפורטו ארנאס ,שם אנו נעביר לילה אחד ונבקר ב"זונה פראנקה" האזור ללא מע"מ ,וסתם לראות את העיר כי היא בדרך.
מי שעוצר בעיר לרב מגיע בשביל לצפות בפינגווינים ולקנות ציוד בזול לטרקים שונים בהמשך הדרך ולא מעבר ... איך שאני ואסף ירדנו בעיר ניסינו להבין למה הכל סגור ואז קלטנו שהגענו לעיר ב 1.1.10 ,הכל סגור ומסוגר עד ליום שלמחרת ... ככה שלא נוכל להנות מהעיר שפשוט נראת כעיר רפאים ,אך למרות זאת הספקנו לטייל קצת בשוק מקומי ונחמד ואיך שלא .. הכל לטובה ,יצאנו לבדוק על הדרך איפה נמצא המקום שממנו אנחנו צריכים לקחת את האוטובוס והתברר לנו לאחר בירורים של שעתיים שהכתובת שנתנו לנו אינה נכונה והכתובת האמיתית רחוקה הרבה יותר ... במידה והכל היה פתוח והיינו הולכים לעזור ללא מע"מ היינו מפספסים ללא ספק את האוטובוס שלנו למחרת לכיוון אושוויה ,באמת כמו שאומרים "הכל לטובה".
יצאנו ב 8 וחצי בבוקר לנסיעה של 12 שעות לכיוון העיר הכי דרומית בעולם , “Ushuaia” רבים מהמטיילים לא מגיעים אליה כיוון שנטען כי היא "משעממת" והנופים בה הרבה פחות מרשימים מפטגוניה ... ואני כבר הבנתי טוב מאוד לא להקשיב לאנשים כאלו ובכלל ... אנחנו נוסעים לשם עצם החוויה להיות בעיר הדרומית ביותר ,אותי זה ריגש.
הנסיעה התחילה בטוב .. נסענו כשעתיים עד שהגענו לקטע בו האוטובוס צריך לעלות על מעבורת ושייט של שעה עד ליבשה הנקראת "ארץ האש" ,ומשם נסיעה של 10 שעות כולל מעבר הגבול מצ'ילה לארגנטינה.
כאן התחילו הבעיות ,בנקודה בה היינו צריכים לעלות על המעבורת התחילו רוחות מטורפות שלא אפשרו למעבורות לתפקד ,חפצים שונים עפו באוויר ואנשים נפלו על הרצפה מהעוצמה .. נאלצנו לחזור בחזרה עם האוטובוס למסעדה שנמצאת 20 ק"מ משם ולאכול עוד הפעם אוכל צ'יליאני מגעיל ביותר (עד שחשבנו שסיימנו עם הקטע הזה בטיול) ולהמתין עוד מספר שעות עד שהרוח תרגע ,זה אומר שנגיע לאושוויה באמצע הלילה וזה כמובן לא הכי נחמד.
ובחזרה לרציף ,הרוח נרגעה טיפה אך אנו עדיין ממתינים למעבורות שיחזרו לעבודה ולבנתיים מאחורינו פקק עצום של רכבים שממתינים לעבור לצד השני של הנהר.
אני נצלתי את הזמן קצת וירדתי לטיול זריז על החוף ,ניתן היה לראות כל מיני צדפים שונים בצבעים ובצורות שונות שלא ידעתי שקיימות ,וגם כוכבי ים.
והופ משום מקום הגיחה המעבורת ,ריצה זריזה לאוטובוס ויאלה ממשיכים הלאה.
המשכנו בנסיעה ארוכה עד למעבר הגבול ,מתרגשים עצם המילה הכתובה "אנטרטיקה" ... "מה אולי נצליח לתפוס דיל של הרגע האחרון במחיר מצחיק לאנטרטיקה ?!?!"
אי זה משהו שאסור להפסיד .. אבל מה לעשות שהתענוג עולה כמעט 6000 דולר ל 11 ימים בלתי נשכחים ...
השמש שוקעת ומשחקי האור מתחילים ,התמונה הבאה היא תמונה של החלון המלוכלך של האוטובוס על רקע השמש השוקעת הנותנת גוון זהוב והפכה את החלון לתמונה פוטנציאלית
שמחים שנכנסו לשטחה של ארגנטינה בחזרה לאוכל הטוב ולאנשים הנחמדים ממשיכים הלאה עד שהגענו לאושוויה ,השעה 2 וחצי בלילה ,אני ואסף ,הזוג ההולנדי שעלו על האוטובוס במפתיעה לגמרי בפורטו ארנאס ועוד בחורה צרפתיה התחלנו לחפש לנו הוסטל ברחבי העיר ,לאחר קפיצה למספר מקומות ללא הצלחה מצאנו הוסטל שנראה כמו בית מחסה למחוסרי בית ,העברנו את הלילה שם ולמחרת כבר מצאנו לעצמנו הוסטל מדהים שפשוט היה קשה לי לעזוב אותו לאחר מכן !
בהוסטל ההוא פגשנו את קרני ורמי ,רמי ,עבד כחקלאי כל ימיו בעמק חפר .. החליט לטייל בדרום אמריקה לחצי שנה ,אליו הצטרפה קרני שכבר טיילה לבדה בדרום אמריקה למשך 9 וחצי חודשים !
כעת היא עושה סיבוב נוסף בדרום אמריקה עם רמי ,צמד האנשים המבוגר והמקסים הזה נכנס לנו ללב !
עם רמי טיילנו ביחד בטיול יום הנקרא "לגונה איזמרלדה" ,נסיעה קצרה מהעיר והליכה של 3 שעות הלוך וחזור ... הדהים אותנו אילו כוחות יש לרמי ובשבילי זה היה בהחלט מרתק להכיר אדם כמוהו ומלא הערצה !
הלגונה היתה מדהימה ביופיה ,צבע המים וההרים מסביב ,מזג האוויר לא אכזב והתבהר בדיוק כשהגענו.
תמונה משותפת שלנו ,עצירה קלה בין העצים לארוחה קלה והמשכנו בחזרה לתחילת המסלול.
בדרך שמנו לב לשכר ענק ומדהים שנבנה ע"י "בונים" שחיים באזור ,עוד פלא של הטבע ,איך החיות האלו פשוט בונים שכר מערמה של מקלות ועצים !
לראות ולא להאמין.
בנקודת ההתחלה ניתן לראות חווה שלמה של כלבים מדהימים מזן האסקי סיביר ,הכלבים משמשים בחורף למזחלות.
העיר עצמה יפיפה ומתויירת מאוד !
הרחוב הראשי מלא בחנויות של מזכרות ,מסעדות ואכול כפי יכולתך.
אסף קרא במדריך הטיולים שלו על אוכל מקומי שזהו בעצם סוג של סרטן מאוד גדול ומפלצתי שהוא גם בחודשים מסויימים ארסי ומסוכן למאכל ,ניסיתי לבדוק אם ניתן לטעום את הדבר הזה וגילינו שהחודש הוא ארסי ומסוכן למאכל ,אבל תמונה של זה יש !
אה זה צריך להיות טעים.
בהמלצת של קרני שכבר זו הפעם השניה שהיא באושוויה ! הלכנו לבית קפה מאוד מיוחד שכולו בנוי ומלא בחפצים מלפני מאות שנים עוד מהתקופה בה אושוויה רק נבנתה.
באותו יום אסף ,קרני ורמי עזבו לטיסה שהיתה להם לכיוון באנוס איירס ,אני נשארתי באושוויה להמתין לטיסה שלי שתהיה רק יומיים לאחר מכן ,בהוסטל פגשתי שני חבר'ה ישראלים שעם אחד מהם יצאתי לתצפית על כל האזור כולו ועל העיר.
התצפית היתה מרהיבה ויפה ,שם באמת הרגשתי את סוף העולם ... להסתכל מלמעלה על העיר הדרומית ביותר בעולם .. נוף יפיפה ..
באושוויה גם כן קניתי את הנטבוק שאיתו אני עובד כרגע וכותב מילים אלו ,ללא ספק לאחר חודש עבודה עם המחשב הוא שיפר את איכות הטיול ואת זמינות המידע שאני זקוק לו .. בלעדיו גם לא נראה לי שהייתי מצליח לתחזק את הבלוג הזה ולארגן ולסדר תמונות ... ללא ספק קניה חשובה מאוד מבחינתי.
זהו לאחר יומיים של לבד בשקט ובכיף הגיע הזמן להיפרד מדרום ארגנטינה ופטגוניה .. ראיתי עולם באותם מקומות ונופים שלא תארתי לעצמי שקיימים ,כל תמונה וכל סרטון לא יכול להמחיש את מה שהולך באדמות האין סופיות של פטגוניה.
חוזרים לבאנוס איירס ,לחום וללחות וצפון ארגנטינה לתקופה שקטה יותר.
עזבו את השטות של "העיר הכי דרומית בעולם" - אושוואיה וארץ האש הן אזור יפהפה שמציע כל כך הרבה יותר ממה שהמטייל הממוצע חושב, וראויות לביקור מעמיק גם בלי השיא שנקשר בשמן (בכל זאת, זה לא "סוף העולם", שהרי הוא נמצא הרחק באנטארקטיקה). יש באזור מסלולים רגליים נהדרים ולא מתויירים לעייפה כמו במקומות אחרים, מסעדות טובות, נופים נהדרים, אנשים מקסימים, וכמובן, שער היציאה ליבשת הדרומית באמת (שווה את אלפי הדולרים, לגמרי). בעינינו ארץ האש היתה מפסגות הטיול בארגנטינה-צ'ילה.
השבמחקמסכים איתך לגמרי, האזור פשוט יפיפה... שם לב שזו בהחלט העיר הכי דרומית בעולם בסדר גודל שכזה ובהחלט לא "סוף העולם", ישנה התיישבות קטנה דרומית לאושוויה אך זה לא נחשב חחח ...
השבמחק