ג'רי קואקוארה - זו ברזיל

איך אתחיל לתאר במילים את המקום הקסום אליו הגעתי במהלך שהותי על האדמות האין סופיות של ברזיל ,העיירה המבודדת ג'רי .. אל העיירה הזו ניתן להגיע רק דרך נסיעה של שעתיים עם רכב X44 לאורך החוף היפיפה שכבר הוכרז כשמורה מוגנת ע"י ברזיל רק לפני מספר שנים.

לאחר נסיעה של כ 8 שעות מנאטל לפורטלזה והמתנה של שעתיים עד לנסיעה המחולקת לשניים ,5 שעות נסיעה באוטובוס מסודר צפונה עד להגעה לעיירה הכי קרובה לג'רי עם כביש סלול ,כשהגענו אליה נאלצנו לקחת את התרמילים ולהעלות אותם לטיולית ,ממש כמו בצבא רק צבעונית ויפה .. מצפה לנו נסיעה קופצנית במיוחד למשך שעתיים על חוף הים ללא שום כביש מסודר ,לא להאמין שאנו מגיעים לעיירה כה קטנה שרק לפני 20 שנה קבלה חשמל ואין אליה שום דרך סלולה ... רק דרך נסיעה על חוף הים עצמו.

לא ידענו למה לצפות ,הרגשנו שאנחנו מגיעים לחור מטורף שה' יודע מתי נצא ממנו ומה הולך שם ,זה קצת מפחיד בהתחלה בהתחשב שלצאת משם כנראה שזה לא יהיה כל כך פשוט אך לבסוף הבנו עד כמה זה היה טפשי לחשוב כך.

הגענו.

אני וסיוון יורדים מהטיולית באמצע העיירה יפה מלא בחול ,רק חול.

אין כבישים ,אין מדרכות ,אין תאורת רחוב ואין תעלות ביוב ... רק חול.

עדיין בשוק של מקום חדש התחלנו לחפש את אסף ושאר החבר'ה מהדירה בפלוריאנאפוליס ,בדיקה בכמה פוסדות (סוג של הוסטל) ובאחת מהן ככל הנראה הם שוהים אך הם לא היו ,בירור קצר ומצאנו לנו פוסדה נחמדה ומאוד זולה יחסית לשאר המקומות ,חדר זוגי עם מזגן ומקלחת ,לא צריך יותר מזה ... אפילו מגבות קבלנו וכל זה ב 20 ריאל ללילה (ריאל אחד שווה ערך ל 2 שקל) בעוד שאר הפוסדות דורשות 25-35 ריאל .. התפלאנו גם עד כמה המקום יחסית זול לברזיל .. מקום מבודד שכזה צריך להיות הרבה יותר יקר.

לאחר התמקמות זריזה התחלנו לטייל מעט ולהכיר את המקום ולאחר מכן הלכנו לפגוש את החבר'ה בפוסדה והם אכן היו שם ,שלום שלום ויחד התחלנו להנות מהמקום המופלא הזה .. לטייל בין 3 רחובות של חול בכל פינה ,התאורה ברחובות מבוססת על התאורה מהחנויות ומהמסעדות לאורך הרחוב ,האווירה שונה .. הכל שונה .. משהו שלא נתקלתי בו עד עכשיו ושמחתי מאוד על הבחירה להגיע עד לכאן ולא להמשיך דרומה לכיוון סלבדור.

סדר היום בג'רי פשוט מאוד ,חיים את הלילה וביום ישנים עד הצהריים ,מהבוקר עד הצהריים רב המקומות סגורים ורק בסביבות שתיים הכל מתחיל להיפתח ,קצת ים ובשעה חמש אחר הצהריים העניינים מתחילים.

ניתן לראות את הקאפואריסטים המוכשרים מתחילים לטפטף לחוף עם כלי הנגינה המסורתיים של המשחק ובמקביל כמו באיזה קטע מיסטי לחלוטין עשרות אנשים מתחילים לצאת מרחובות העיירה לכיוון הדיונה הגדולה ששוכנת צפונית לעיירה במרחק הליכה קצר ,לעמוד ולהסתכל על כך כאילו כולם עולים מעלה בקטע דתי ..

אך אנו איתם ,עולים במעלה הדיונה על מנת לראות את השמש שוקעת בים ,זהו מחזה יחסית נדיר בברזיל ,בברזיל ניתן לראות זריחה מהים ולא שקיעה ... אך המיקום של ג'רי מאפשר לראות את השקיעה בים ואז הזריחה מהיבשה.

בעודי נזהר על המצלמה בכל דרך מהחול המתעופף בכל מקום ,אויב לא קטן ,חול רוח ומצלמה לא הולכים יחד.

לראות כיצד החול מתעופף מעל לאדמה בגלים גדולים לאורך הדיונה בעוד השמש שוקעת גורם להרגשה מדהימה ,ברגע זה הבנתי על מה כולם מדברים עד כמה המקום מיוחד וקסום ,הכל מתחבר יחד.

בעוד הקפקפים שלנו נערמים ונבלעים בדיונה אט אט על ידי החול המתעופף ,קאפואריסטים צעירים מציגים את כישרונם לאורך הדיונה בצורה מרהיבה ,כן זה גן עדן לצלמים.

בעוד השקיעה מתרחשת ,מקומי מגיע עם אפיפון מגניב במיוחד הנקרא "פיפה" ועליו ניתן לשלוט עם 2 חוטים ולגרום לו לבצע שלל פעלולים מגניבים ,האדם קבל יופי של סט לאורך שקיעה מושלמת.

את זמני באותו ערב הקדשתי לשקיעה בלבד ,איך שהשמש נעלמת כולם יורדים מהדיונה לכיוון מעגל הקאפוארה שנוצר בכל ערב ושם משחקים עד רדת החשכה.

בלילה ניתן לראות את כל העיירה מתמלאת בשלל אורות בצבעים שונים מכל המסעדות והחנויות השונות והעיירה מתעוררת לחיים.

לזוגות ,ג'רי נחשב לאחד המקומות הרומנטים בו ניתן לקבל את השקט שכולם מחפשים.

למחרת כבר כולנו התארגנו על סיור באגי בין הלגונות שנמצאות בפארק ,סיור של מספר שעות בו מדלגים בין לגונות מדהימות עם ערסלים במים צלולים כקריסטל ,קוקוס קר ביד ... זו ברזיל.

בסיור הזה ראיתי את מה שחפשתי ,חוף עם חול לבן כשלג ,מים צלולים כקריסטל ועצי קוקוס מאחורי ... בשבילי זה חוף ברזילאי אמיתי ,שקט ומושלם.

לאחר שחזרנו בחזרה לג'רי שזופים כהוגן לאחר שהורדנו על הגוף כמות לא מבוטלת של קרם הגנה הגיע הזמן לראות קפואראה כמו שצריך.

מגיעים לחוף הנגנים מגיעים ומראים נוכחות תוך כדי ניגון ,אנו עולים לדיונה לבט על השקיעה וחוזרים מטה במהרה.

המעגל נוצר והמשחק התחיל ,התחיל עם ילד קטן בן 5 לכל היותר וקאפואריסט מנוסה .. סרטון של המאורע הזה יש גם יש ,זה היה פשוט מדהים ומצחיק כל כך.

מאוחר יותר הלכנו לבדוק מסעדת דגים מקומית שהומלץ לנו עליה ,תחילה יש לבחור את הדג ולשקול אותו .. לאחר מכן מנקים ושמים על האש .. לאחר שפתחנו שולחן של לא פחות מ 11 ישראלים וקבלנו את המנות ,פשוט להתענג .. הדג היה פשוט מעולה.

למחרת בערב החלטתי לצאת לטיול צילום קצר לאורך החוף אך הפעם דרומה ,צפיתי בדייגים מקומיים שמכינים את הרשתות לדייג לילי ארוך ,מקומי שמתאמן בטייצ'י על פי מה שהבנתי ובמספר גלשני רוח שיודעים היטב מה הם עושים.

למחרת החלטנו אני סיוון ואסף סיור נוסף לצפות בסוסוני ים ששמענו שנמצאים באיזה נחל לא רחוק מהעיירה ,לצערנו נפלנו על סוכנות לא מקצועית שהוציאה אותנו בזמן הגאות ,חוץ משעה וחצי של טרוף בחולות והתחמקויות ממימי הים הגואים ועליה על דיונה מוגנת בשמורה על מנת לחזור חזרה לעיירה לא ראינו שום סוסוני ים ... חוויה זאת היתה אבל בקשר לסוכנות ,הם קבלו רבע מהסכום שסוכם ... לא ספקתם את הסחורה ,נתנו להם לפחות מעט כסף על הדלק .. שיגמר בהרגשה טובה.

בג'רי היינו כ 4 ימים מלאים ,מספיק זמן לחוות את המקום על הצד הטוב ביותר ולעזוב עם טעם של עוד ..

ללא ספק שבג'רי ניתן לראות את הכל מהכל בצורה הכי אמיתית שיש ,סמבה ,קאפוארה ,שקיעה ודיונות ,תרבות חיים בעיירה מלאת חול ללא רעש המכוניות ומנותקת לחלוטין מהכל.

זה המקום בו הרגשתי את ברזיל בצורה החזקה ביותר והחוויתית ביותר ,למטיילים הבאים לברזיל ,דעתי היא שג'רי הינו מקום חובה ,מקום כה מיוחד .. למי שמחפש קצת מעבר לחיי לילה סוערים ומחפש את ברזיל האמיתית אמליץ על מקום הזה.

"הרגשתי השתפרה ,מאז שעזבתי את המשפחה בנאטל הרגשתי שוב את הצורך בלטייל ולהגיע למקומות חדשים .. בטיול ארוך כמו שבטיול ארוך מגיעים לפעמים למקומות שאליהם מתפחים ציפיות וכשמגיעים מגלים אחרת ,ישנם מקומות שבהם נהנתי ובחלקם הרבה פחות .. הגעגועים הביתה לא פוסקים ,השאלה האם מיציתי את עצמי נשארת ללא תשובה ברורה והאם יש כח להמשיך לטייל בכלל ?! אין לי גם על זה תשובה .. לא יודע מה מתרחש בראש ומה קורה איתי .. למה זה כזה מסובך ? בריו אני צריך להחליט מה קורה איתי .. חוזר הביתה או ממשיך הלאה לפרק חדש בעולם אחר .. בוליביה ופרו ,שונה לגמרי מכל מה שראיתי עד עכשיו .. איך אפשר להגיע לבוליביה לאחר כל החופים וכל ההנאה המדהימה הזאת של ברזיל .. נותרו עוד 3 וחצי חודשים למסע הזה שאני מכנה טיול חיים בעתיד אני לא רואה את עצמי חוזר ליבשת הזו כי הבנתי כבר שאני אדם של מודרניות וקידמה ועולם שלישי לא הכי מדבר אלי אך אני מודע לחשיבות הדבר שבשביל להבין מהי באמת קידמה אני חייב לדעת מהי חוסר קידמה .. עולם שלישי בעיינים שלי ולא בשום תמונות ולא בשום טלוויזיה ,כיף שנשאר עוד פרק זמן שכזה לחוויות נוספות וסיפורים נוספים ,כל התמונות שאצלם ואקח איתי חזרה הביתה.

אך במקביל המחשבה על הדרך הארוכה והמרחקים העצומים שעוד עלי לעבור ... לבנתיים אמשיך הלאה ,אומנם מהר יותר ואוותר על דברים שפחות מעניינים אותי .. אי אפשר לדעת הכל משתנה ברגע ,העיקר לזרום לאן שהדרך תוביל אותי אני איתה ובוטח בה"

נסיים בתמונה גדולה שצולמה במהלך שקיעה בדיונות ובשבילי תמונה זו מסכמת את שהותי במקום הקסום הזה ,זו ברזיל.

ועכשיו במעבר חד .. טיסה לעיר הגדולה ,ריו דה ז'נרו.