לאחר נסיעה ארוכה מג'רי הגענו לשדה התעופה על מנת לתפוס את הטיסה שלנו הישר לריו דה ז'נרו ,אני ואסף וותרנו על סלבדור והסביבה בגלל חוסר זמן ,תקציב וחוסר עניין .. העדפנו להשקיע את זמננו בצפון ברזיל והיה שווה את זה ללא ספק.
עולים למטוס בדרך לעיר הגדולה ,מקווים שמזג האוויר לא יאכזב ושנוכל לקבל קצת שמש ולהנות מריו כמו שצריך.
במהלך הטיסה כתבתי בבלוג על כל מה שעברנו בג'רי וזה העביר לי את הטיסה בקלות .. טיסה של 3 וחצי שעות והגענו ,מלמעלה ריו נראת פשוט ענקית ויפה .. מונית שלקחה לנו יותר מידי כסף ואנחנו בהוסטל.
ההוסטל היה מוצף ישראלים ,ישראליאדה אמיתית .. למה נשארתי שם 4 לילות אני לא יודע.
למחרת בבוקר קניתי כרטיס להופעה של קולדפליי שכל כך חיכיתי, גם כן בקצת יותר מידי כסף אך אני לא מצטער על כך לרגע וזו היתה חוויה גדולה !
במהלך היום הבנו כבר ששמש לא נקבל .. שבוע שלם של גשמים לא פוסקים לאחר שעבר חודש וחצי של שמש ברציפות בריו.
במהלך ההופעה התחיל לרדת מבול וכולם עם מעילי גשם מניילון שנמכרו ב 10 ש"ח .. מה שכן זה הוסיף לאווירה והיה מאוד יפה ,שרו את כל השירים הטובים וגם מהדיסק האחרון.
להשאר בהוסטל אי אפשר ,למרות מזג האוויר חייבים לצאת ולנסות לראות את העיר עד כמה שאפשר גם אם זה לעשות סבב קניונים ושווקים.
קפיצה קטנה לקופאקבאנה לחוף המפורסם ,שווקים יפים וקניונים מפוארים.
ההתניידות בריו נעשת ע"י מטרו ,רכבת תחתית יעילה ביותר שפרוסה בכל רחבי ריו ,המטרו נקי ומסודר ,כל תחנה יותר יפה מהשניה והרגשת הביטחון מאוד גבוהה בניגוד לבאנוס איירס.
אנו נתקלים בכל מיני עצים מוזרים שעליהם גדלים מן כדורים לא מוסברים בסגנון קוקוס ...
בהמשך לטיילת שלנו בין השווקים מצאנו לבסוף חנות בסמטה שמוכרת עשרות דגמים של כפכפי הוויאנאס במחירים זולים יחסית לשאר החנויות ,שם הרבצנו קניה יפה בהחלט של מעל ל 25 זוגות.
אני 4 ,אסף 4 וסיוון .. קנתה את כל היתר למשפחה חברים ולאחותה.
באותו היום במטרו נפל לבחור שלפני שעמד בתור לקנות כרטיס חבילת שטרות מכובדת ביותר על הריצפה .. כמובן שהרמתי והחזרתי אך מה לעשות כי בערב כשחזרתי להוסטל ופתחתי את הלוקר שלי גיליתי למרבה הצער כי כל כספי נעלם כלא היה .. התברר כי ישנו אדם בהוסטל שהחליט לבצע מסע פריצות וגניבות בהוסטל .. מה שנותר לי לעשות זה להתפלל שאותו אדם לא יקום ממיטתו יותר לעולם ולהשלים עם כך ..
בריו מזל גדול לא היה .. אבל לראות דברים ראינו גם ראינו.
למחרת התברר כי מזג האוויר צריך להיות טוב ולא צריך לרדת גשם למרות שעדיין יהיה מעונן מאוד ,זו הזדמנות שלנו לעלות לקורקבדו ,פסל הישו המפורסם שנבנה כאות ברכה לריו ,פסלו של ישו פוסל בצורה כזו כאילו מברך את העיר.
למזלנו נהנו מאוד בתצפית והצלחנו לראות נוף יפיפה של כל ריו ,מה שאכזב אותנו זה שחצי מהפסל היה מלא בפיגומים שלא נתנו לנו להנות מיופיו ומהצילומים.
ריו עיר יפה ומיוחדת ,הרגשתי הרבה יותר בטוח להסתובב בה בכל שעה מאשר באנוס איירס ,העיר מתופחת ומודרנית .. יקרה למדי אבל ככה זה בעיר הגדולה.
באותו היום הספקנו גם ללכת למשחק כדורגל במראקאנה ,האיצטדיון שהברזילאים מחשיבים כהגדול בעולם מה שהתברר לי כלא נכון בכלל אבל זה לא משנה ,כאחד שלא חובב כדורגל ומספר המשחקים שבהם הייתי לא עולה על מספר האצבעות שיש לי ביד אחת נהנתי מאוד ,המגרש העצום בקושי היה מלא באנשים אך האוהדים השרופים הגיעו עם דגלי הענק שלהם והתופים ... בהחלט חוויה מעניינת ולראות גודל של אצטדיון כזה ,מרשים ביותר !
וזהו למחרת תופסים טיסה לאיגווסו לאחר שכבר החלטנו שאת דרכנו לבוליביה נעשה דרך ארגנטינה ולא דרך גבול ברזיל בוליביה משום שהדרך מסוכנת יחסית לדרכים אחרות ותקח לנו הרבה יותר זמן שלנו אין כל כך.
אנו נטוס לאיגווסו בחזרה ומשם ישירות אוטובוס של 23 שעות עד לעיר סלטה עליה וותרנו כשהיינו בצפון ארגנטינה לטובת ההופעה של מטליקה בבאנוס איירס.
אני ואסף צריכים להגיע עד ל 1.4 לעיר קוסקו שבפרו על מנת לפגוש את אבא שלו ואת חברו ,יחד נעשה את הג'ונגלים במנו ואת המאצ'ו פיצ'ו.
אומרים שלום לברזיל בפעם האחרונה לאחר שהות של חודש ושבוע באדמות האין סופיות של הארץ המדהימה הזאת ,ממשיכים הלאה לארץ הבאה ,בוליביה.
"לבסוף כמו שהבנתם החלטתי להמשיך הלאה בטיול ולא לחזור מריו הביתה .. נכון קשה לי כבר והדרך כבדה עלי ,אני מטייל כבר 4 חודשים וכעת אני נכנס לדילוגים בשנית ממקום למקום כמו בארגנטינה צ'ילה.
מצפה כבר להיכנס לבוליביה, קצת מציק לי לחזור אחורה אך לפעמים צריך לחזור אחורה מעט על מנת להתקדם ,כשאתה בפעילות יומיומית אתה לא חושב על הבית ולא חושב על הדרך ,אתה חושב על עכשיו ... אך כשאתה יושב בחוסר מעס הכל עולה ומציף את הראש .. פחדים מעצבנים של מה יקרה ומה צופה לי הלאה ? לאחר כל כך הרבה זמן והבנה גמורה שלא משנה מה יקרה הכל מסתדר לטובה, אך למרות זאת איני רגוע.
פגשתי הרבה מטיילים שהחליטו לחזור הביתה בעקבות געגועים ,בעקבות פחדים ואין כוחות יותר להמשיך הלאה ומיצו את עצמם ,וגם כאלו שמוכנים להמשיך הלאה בניגוד לרצונות לחזור כמוני .. אני יודע שאם לא אמשיך עכשיו ככל הנראה שאני לא אחזור ליבשת הזו ,זה הזמן וזה הרגע לחקור ,לראות ולחוות מקומות חדשים ומיוחדים במיוחד כשמדובר על בוליביה ופרו שאלו מדינות שונות לחלוטין מכל מדינה שבקרתי בה עד עכשיו ,הלאה ליעד הבא"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה