בוקר טוב, 4 וחצי בבוקר .. קמים קצת מסוחררים ומתחילים בארוחת בוקר של לחם עם ריבת חלב ותה.
תוך כדי יציאה לשירותים בעודי רועד מהקור העז שישבר ע"י קרני השמש הבאות צפיתי על הילת הזריחה שמעבר להרים הרחוקים.
יצאנו בחמש וחצי בבוקר צופים בהרים שנצבעים בכתום ובדרך אף עוצרים בכפר שנבנה לפני 600 שנה אך נהרס מסיבה שאיני יודע מהסיבה הפשוטה שבקושי הבנו את ההסבר שהנהג נתן בספרדית אך הבנו מספיק.
בעוד הראש ממשיך לכאב בלי הפסק מהגבהים, אנו ממשיכים לטפס לקראת ה 5000 מטר .. ככל שעולים התופעות רק מתחזקות, יאלה מתי יורדים !?
הגענו לאחר נסיעה ארוכה לתצפית על אגם מלח קטן וראשון בשרשרת אגמים רבים עד לסלאר.
אנו בגובה של 4855 מטר מעל פני הים ,פה באמת כבר קשה לנשום ומרגישים את הכבדות .. אבל עזבו אתכם ,הנוף כל כך יפה ,צופים בעשרות מגדלים של אבני דרך אותם מטיילים שעברו במקום יצרו ומקומיים לסמל את הדרך הנכונה בה יש לעבור.
בדרכנו אנו ממשיכים בדרך מדברית ארוכה עד שפתאום מגיעים לקטעים ירוקים מלאי מים, אני אישית מאוד אהבתי את הנוף הייחודי ,השילוב של צהוב ירקרק עם אדמה אדמדמה ,ביצה ירוקה מלאה במים בעוד ברקע נמצא לו הר מושלג פשוט לא נקלט ,איזה שילוב.
ממשיכים ללגונה הבאה ,שם אנו צריכים לצפות לראשונה בפלמינגו בטבע.
עוברים הר ופתאום נגלה לפנינו האגמון המדהים שיוצר השתקפות מושלמת על פני המים של ההרים, כמות נכבדת של פלמינגואים מתרוצצים להם במים ומתעופפים ממקום למקום ,חיה כל כך יפיה ומרהיבה .. גרמה לי לקפץ בין גושי מלח ובריכות מים עד שהגעתי לשפת האגם, כשיש הזדמנות לזווית צילום מוצלחת שום דבר לא יעצור אותי, אני אגיע לשם ויהי מה.
וכן אלו התוצאות.
מתקשה לעזוב את האגם המדהים הזה המשכנו הלאה לכיוון המעיינות החמים, נביעה של מים חמים כתוצאה מפעילות וולקנית שקיימת בכל האזור העצום הזה שכולל גם הרי געש פעילים.
עוברים דרך אגם מלח גדול ובדרך אני ואלון בפוקס הצלחנו לצפות בטורנדו קטן כתוצאה של אוויר חם וקר שמרימים עמוד לבן ומושלם של מלח ומסביב ענני מלח ,מחזה מדהים שלא ניתן להסביר !
צפינו בטורנדו בדיוק לחצי דקה עד שנעלם מאחורי גבעה שהיתה באזור ואני כמובן התאכזבתי על איך שלא הצלחתי לתפוס תמונה של התופעה הזו על מנת לשתף אתכם אך הפעם התמונה הזו תשאר בראשי.
זה בדומה לטורנדו קטן של חול שניתן לראות בקלות, אך לראות דבר כזה בצבע לבן שכולל בתוכו עמוד לבן ומושלם לא רואים כל יום.
טוב אז המעיינות החמים, הגיעה הזמן להחזיר לגוף את הטמפרטורה הטבעית שלו קצת ...
לאחר טבילה טובה עם עוד עשרות אירופאים וישראלים המשכנו ללגונה שנמצאת 45 דקות מהמעיינות ומחולקת בין צ'ילה לבוליביה ,לגונה יפה מאוד למרגלות הר געש שכבר לא פעיל.
מנצלים הזדמנות ומרביצים תמונה קבוצתית.
הלאה הרחק אל "הגיזרים" .. לא מה שיש בארה"ב אך מרשים לא פחות ,בריכות של בוץ וגופרית שמבעבעים בצורות שונות ומדהימות ,ריח הגופרית באוויר וכאב הראש חריף מהגובה ומהמגרנה שלא עוזבת אותי בשקט, אני לא אתן לכאב הזה להושיב אותי בג'יפ .. יוצא החוצה מצלם ונהנה מהאתר הוולקני המיוחד הזה ,מטייל בין הבריכות השונות והאדים הרבים שיוצאים מהם.
מקום כל כך מיוחד ,הביעבועה שנוצר ממעמקי האדמה .. לא מבין איך ישראלים חושבים עד כמה זה מיותר ולא מלהיב להגיע לאתרים האלו ולאגמים .. הטבע מדהים לא משנה אם הוא מדברי או שהוא מלא בירוק של יערות, כל פעם אני מוכיח לעצמי מחדש עד כמה אני מרוצה מזה שאני לא מקשיב לאף אחד לגבי נופים והולך לראות בעצמי ולחוות בעצמי את הנופים המדוברים.
ושוב כבר לקראת חמש וחצי בתזמון מעולה הגענו למבנה יפה גדול ומסודר עם מיטות טובות בהרבה מהמיטות הקודמות ,תה עם עוגיות ולאחר מכן ארוחת ערב טובה שכללה מרק מעולה וספגטי .. המטבח הבוליביאני די טוב .. עד עכשיו אין תלונות כלל.
הראש עדיין משגע אותי, עוד כדור אדוויל של סוף יום והראש קצת נרגע.
מחר אנו קמים בשעה קצת יותר סבירה ,7 וחצי ואנחנו בג'יפ בתזוזה לכיוון אגם שנמצא קרוב בו גם כן נצפה בפלמינגו.
וואו , התמונות שלך מ ד ה י מ ות,
השבמחקאתה ממש צריך להמשיך ללמוד צילום ולהתפתח לתחום
תודה רבה רבה יונית, צילום ישאר כתחביב מועדף לבנתיים חח
השבמחק