יום רביעי, 24 במרץ 2010

סלאר - לנסוע על המים - יום ד'

בוקר טוב, השעה 5:15 בבוקר ומקפצים ארבעתינו מהמיטות להתארגנות זריזה ולהיזרק לתוך הגי'פ השלנו ומתחילים את המסע המופלא על מדבר המלח הגדול בעולם .. נוסעים בחשכה על שפת האגם סלש מדבר ופונים לנסיעה על המלח ,בלי לשם לב כבר קרני האור הראשונים הגיעו והשמש עלתה, מסתכלים בחלון ולא מבינים מה אנו רואים, אנחנו נוסעים על המים בעוד עליהם משתקפים השמים והרקיע בצורה כה משולמת שגורמת לכולנו לשתוק שתיקת דממה של פלא הנגלה לאישוני עיינים שתרם ראו דבר פלאי ומופלא כל כך ,הטבע במלא הדרו .. זריחה מושלמת שגורמת לך להקפיא רגעי שלמות.


ממשיכים לנוסע עד שהגענו לחלק יבש יותר בו נוכל לעצור לצלם ולהצתלם.


הלאה לאי הקקטוסים ,הפעם היה לנו מזל והסלאר לא היה מוצף עד כדי כך, כך שיכולנו להגיע עם הרכב לאי הקקטוסים המדהים ביופיו שנמצא במרכז הסלאר ובו יש מסלול הליכה נחמד לתצפית מדהימה על כל הסלאר ועל קקטוסים ענקיים בשלל גדלים וצורות.

עצרנו שם לארוחת בוקר באמת מפנקת, בת יענה קטנה הגיעה לביקור כאשר לא מפחדת מאף אחד ואני כמובן אחריה מצלם ומצלם וגם מתפעל מהעבודה כי היא לא מפחדת ממני ואני ממש יכול לגעת בה, אני יודע שזאת טעינה קלה של מה שאני הולך לחוות באיי גלפגוס הקסומים המלאים בבעלי חיים מדהימים שאינם מפחדים עוד מאדם וניתן לשהות בקרבתם בכיף ולקבל תחושה אמיתית של חיבור מדהים לטבע ולחי.


מסיימים לאכול את ארוחת הבוקר ואני החלטתי להתחיל את מסלול ההליכה הקצר על האי, השמש כבר עולה ומתחילה לחמם אותנו לאחר שהות ארוכה בצל האי.
במהלך המסלול התיישבתי והתבוננתי בנוף השונה משונה הזה ילא נקלט כמה מלח יש פה ועד כמה הקקטוסים משתלבים פה.


בדרך נתקלתי גם בדלת מאוד מיוחדת, כן היא עשויה מקקטוס יבש ... הקקטוס היבש נראה ממש כמו עץ רק מלא חורים.


הלאה ממשיכים לקראת רגע גדול ומגניב, צילומי סלאר .. בגלל שהשטח שלנו הוא בצבע לבן ואין אופק והשמים כחולים ניתן ליצור תמונות עם אשליות שונות של חוסר פרופורציה ! כמה כיף !

התמונות הבאות בבימוי שלי, מטרית הקרנבל מברזיל משתתפת גם כן וסוכריות הפינוק שקבלנו במהלך המסע  גם כן.


ממשיכים לנסוע על המים ,כמה יופי .. איזו השתקפות מושלמת !


כן גרמתי לו לעצור שוב, איך אפשר שלא ...

אנו ממשיכים הלאה לכיוון מלון מלח נוסף על הסלאר עצמו ,בהחלט מבנה שניתן לקרוא לו יצירת אומנות.


בדרך הלאה לכיוון אויוני, העיר בה אנו נסיים את המסע בין 4 הימים בג'יפ לנד קרוזר שלנו אנו צופים איך מקומיים שונים יוצרים הרי מלח קטנים ומעיפים אותם על המשאיות המיושנות שלהם.


ממשיכים לחזות בהשתקפיות מטורפות ולבסוף מגיעים לעיירה קטנה בה נאכל את ארוחת הצהריים ולעבור בשוק הבוליביאני הראשון שלנו .. כמה צבעים .. השווקים הבוליביאנים מיוחדים וססגוניים, מלאי צבעים ופרטים יפיפיים ומיוחדים.


אוכלים את ארוחת הצריים הכי מפנקת שהיתה לנו עד כה, קנתי כמובן פסלון קטן ומחזיק מפתחות יפים ב 7 שקל ,פשוט מדהים עד כמה זול !!

הלאה לאיוני, עוברים את פסי הרכבת הפרוסים לאורך מאות קילומטרים ומגיעים לעיר הבוליביאנית איוני .. רואים עד כמה התיירות פה חזקה בשל כך שזו התחנה העיקרית ממנה יוצאים לסלאר, 70 חברות שונות שמפעילות סיורים בסלאר !!!


אכן התחנה האחרונה שלנו הינו הכספומט המקומי בגובה של 3600 מטר מעל פני המים (כך טוען הנהג) ... צריך לשלם על המסע הקטן שעברנו לא ?

זהו, משלמים את 1100 הבוליביאנים המגיעים לבחור ... מורידים את התרמילים מהרכב ומנסים לקלוט איזו חוויה מטורפת עברנו בארבעת הימים הבלתי נשכחים האלו, עפים לאינטרנט הקרוב לעדכן משפחה .. קונים כרטיס נסיעה ללה פז ומעבירים את הזמן בכיף בבית קפה מקומי .. יאלה הלאה ליעד הבא ,לה פז.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה