יום רביעי, 24 במרץ 2010

סלאר – איזה עולם נפלא – יום ג'

בבוקר כבר על הרגלים בשש וחצי  ,ארוחת בוקר טובה כשאני מביט מהחלון הקרוב לשולחן העץ בו אנו יושבים וצופה במספר לאמות רבות אחד עם השניה ונותרנות יריקות לכל עבר .. מחזה משעשע ביותר.
השמש כבר עלתה ומנוע הג'יפ כבר התחמם לו ,יאלה יוצאים לדרך.


כאשר הגענו אל התצפית על האגם עייני נפתחו בצורה שכזו שהזכירה לי את התצפית המופלאה כאשר ראינו את הטורסים בזריחה בסוף הטרק של שבעת הימים בפארק הלאומי "טורס דל פיינה".
הנוף היה עוצר נשימה ,שילוב ההרים עם האגם שיוצר השתקפות מדהימה והירוק היפיפה שעל שפת האגם, אדי המים העולים מהאגם ויוצרים תחושה מסתורית כתוצאה מפעילות וולקנית.
תנו לתמונות לדבר במקומי, איזה עולם נפלא, ברגעים כאלו אתה יודע ומרגיש שכל המאמץ שהוקדש על מנת להגיע לרגע הזה היה שווה הכל, המראות שנגלו לעיני באותם רגעים בהם היינו באגם נקשרו קשר הדוק לזכרוני, אלו נופים שמראים לאדם באיזה עולם מדהים הוא נמצא ועד כמה חשוב לשמור עליו ולא לתת לאדם להרוס אותו ולהעלים אותו על מנת שהבאים אחרינו יוכלו להנות ממנו גם כן ולא לחיות אותו ע"פ תמונות נושנות של בני אדם שזכו לראות.


לאחר מכן המשכנו בנסיעה יפה בין הרים יפים וצבעוניים עד שהגענו לפארק קטן של שלל סלעים שונים בצורות ובגדלים שונים, מקום מיוחד שמראה מה רוח וחול יכולים לעשות לאבן.


בעודי מדלג בין סלעי הענק ונלחם בחמצן הדליל שקיים בגובה שכזה ,מתמקם על אחד הסלעים ומקים לעצמי מגדל אבני דרך להשאיר מאחורי סימן קטן במקום בו הייתי ואותו אראה שוב רק בתמונות שישארו לאחר מכן.

אנו ממשיכים בנסיעה חלקה על מישור מדברי מדהים לקראת שרשרת של 4 אגמי מלח נפלאים בהם חיים להם עשרות פלמינגואים שונים.


מגיעים לאגם הראשון לטיול קצר על שפת האגם ונהנים מהשתקפות נהדרת לפני שתעלם על ידי משב רוח המגיע ממרחקים מעבר להרים הגבוהים.


לאחר שעזבנו את האגם הראשון בעודי נותן מבטי משנה אחורנית לצבור תמונות נוף נוספות לכרטיס הזיכרון המתמלא אט אט במצלמה ובזכרוני.

"בעודי חושב איך התמזל מזלי ואיך שאני נהנה מהנוף המדברי המדהים הזה בניגוד לחברים הטובים שנמצאים איתי ברכב, מעריך כל הר אבן ואגם .. איך נוצרו ועד כמה הטבע עוצמתי .. במהלך כל הטיול הזה חוותי את איתני הטבע בצורה מיוחדת שמעניקה לך זוויות ראיה שונות שפותחות זוויות חשיבה חדשות ומסקרנות אודות העולם ועל הווצרו ,על הכח העצום שחל על מישורי האדמה האין סופיים כך שעלו לגובה מסחרר של 5000 מטר ומעלה מעלה מעל פני הים ... כמויות הלבה והמגמה שזורמים מתחת לאדמה עלינו אנו נוסעים ועל הקרבה שלהם לפני השטח .. תראו מה יש לנו מעבר לגבולות המדינה הקטנה שלנו ... שום תמונה או ווידיאו יכולו להעניק לכם את התחושה כמו של לראות זאת בעיינים שלכם"

לאחר נסיעה קצרה הגענו לאגם נוסף ויפיפה בו נעצור לארוחת צהריים ומבט מקרוב קרוב על פלמינגו, מתחילים בהליכה לאורך שפת האגם ונתקלים בעקבות הפלמינגו וגם בשלט נחמד.


אלון, אסף והילה ממשיכים לכיוון הרכב לקראת ארוחת הצריים ואני שלא יכול להתאפק והחשמל במצלמה לא מפסיק לזרום לרגע ממשיך על שפת האגם בשביל למצוא מיקום טוב לתפוס תמונות תקריב של פלמינגו ואולי גם יהיה לי מזל ואתפוס אחד עם כנפיים.


ישוב על שפת האגם מלא הדשא הירקרק ומסביב שיחים קצרי קומה, מביט על הפלמינגואים הרבים שמתקרבים אלי אט אט ללא חשש, המצלמה שלופה ומכוונת אליהם כל הזמן על מנת לתפוס את הרגע .. לצערי היא איטית מידי והיו פספוסים רבים .. אלו רגעים שהצטערתי כל כך שאין ברשותי מצלמה מקצועית שלה אני מחכה כל כך .. גם זה יגיע.
ישנם המון מקרים בהם ניתן להגיד שזו לא המצלמה ,זה הצלם ובמשפט הזה אני דוגל ואומר לשאר חברי ומלמד אותם איך להשתמש נכון בהצלמה על מנת להוציא תוצאות שלא חשבו שיוציאו והינה פתאום המצלמה הקטנה והלא הכי מתוחכמת מוציאה להם תמונות מדהימים ..

התפיסות לא איחרו לבוא לאחר חצי שעה רצופה של ישיבה והמתנה לרגעים הנכונים .. רק כאשר את יושב וצופה על החיה אותה אתה מעוניין לצלם אתה מגלה את דרכי המחיה שלה וכיצד היא מתנהגת, כבר יכולתי להבחין בדיוק מתי היא מתכוננת לפרוס כנפיים ולעבור למיקום אחר, כיצד הפלמינגו דוחף את מקורו למים המלוחים בחיפוש אחר מזון.


מסיים את עבודת הצילום ויאלה לאכול באיחור קל.

מסיימים לאכול ומתקפלים לאגם הבא ,אגם מיוחדת ויפיה כמו כל אגם שעברנו עד עכשיו ,כל אחד מיוחד ושונה מהשני ... בעודי משגע את הנהג שלנו לעצור לצילומים ... יורדים ומבלים על האגם חצי שעה של התבוננות בכיף.


אני חושב שהנהגים הכי שונאים צלמים ,משגעים אותם לעצור כל רגע על מנת לתפוס זווית צילום שאסור לפספס ... אני חושב שלבסוף הוא שמח להיפטר ממני, כן.

עצירה זריזה בדרך לצפות בהר געש פעיל ומעשן ... הר רחוק מאוד ועמוד עשן עולה ממנו למרות שכבר אותי זה לא הדהים במיוחד כאשר כבר טיפסתי על הר געש ועמדתי על הלועה שלו כאשר הוא מעשן לגמרי.


הלאה לכיוון הסלאר ,חוצים אגם מלח יבש ענקי ,בסיס קטן של הצבא הבוליביאני שנראה כמו ארמון מחול שקצת מים והוא מתפרק לגורמים ... ולסוף מגיעים לסלאר בו נעביר את הלילה במלון מלח יפיפה !


המלון היה מרווח ומיוחד ,הכל כולל הכל ממלח, הרצפה כולה ממלח,הקירות והמדפים.
אווירה מיוחדת ונוחה ,בעוד כולם ישובים בחדר האוכל העשוי כולו ממלח אני יוצא החוצה לחפש קצת דברים מעניינים לצילום ולנצל את שעות השמש האחרונות.

נתקל בקקטוס ענקי ויפיפה ,בלמות שונות וגם בלמה קטנה שיונקת מאמא שלה.


איזה יום מדהים ,איזה טיול מדהים .. הולך לישון עם חיוך ... הראש עדיין כאב אבל הכדור השלישי שלקחתי ביומיים האחרונות עושה את העבודה ומרגיע... לועסים עוד קצת עלי קוקה שמרגיעים את הראש מהגובה הנוראי והולכים לישון מוקפים בכמויות אדירות של מלח על שפת אגם המלח הגדול ביותר בעולם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה