קוסקו - פנינה דרום אמריקאית

על קוסקו לא אספר יותר מידי חוץ ממספר חוויות שעברתי במשך החודש שביליתי בסביבת קוסקו ובקוסקו עצמה.

כבר הבנתי לאחר מספר ימים בעיר כשקוסקו הינה פנינה אמיתית ביבשת הזו, ההרגשה והתחושה עצם השוטתות במרכז העיר, בין סמטאות הבנויות ע"י אבני ענק מתקופת האינקה וההיסטוריה שרצה במרכזה.

*משמאל לימין: אני,עמוס, אסף, יונתן ומיקי.

תחילה אני ואסף כשהגענו אל קוסקו המתנו עד לבואו של עמוס (אביו של אסף) על מנת לצאת למאצ'ו פיצ'ו ולפארק מאנו, הלכנו אל מקומות שקרני המליצה לנו ואל מסעדות עם אוכל מעולה ובזול.

האתרים הארכיאולוגים

יצאנו אל מספר סיורים סביבת קוסקו, חלקם מאורגנים וחלקם יצאנו לבד..

באתרים השונים צפינו באומנות הבניה של האינקה ובצורות מחיה ופיתוח שונות.

ניתן לראות בתמונות כיצד האינקה בנו חדרים שקירותיהם פונות כלפי פנים על מנת לשמור על יציבות וחוזק, המבנים הוכיחו את עצמם כעמידים ביותר לעומת הבניה הספרדית.

תוכלו לראות בתמונה מטה כיצד הספרדים בנו על יסודות המבנים של האינקה, הספרדים פרקו את המבנים שלהם ובעזרת האבנים בנו מבנים חדשים.

יצאנו אל סיור למכרות המלח ולאתר נוסף של האינקה בו הם גידלו גידולים שונים.

רב הטרסות הן מתקופת האינקה, הם יבשו את מי המלח שנובעים מתוך ההר וסחרו בזה עם אנשי הג'ונגלים שכיום חיים בפארק מאנו.

האתר הזה נראה כמו אזור נחיתה לחייזרים, זהו אזור בו האינקה גידלו קינואה, תירס ועוד גידולים שונים.

בהמשך גם הגענו אל האתר הנקרא TIPON, באתר זה ניתן לראות מערכות מים שנבנו ע"י האינקה לאורך מאות מטרים בצורה מדהימה ביותר, אני ואסף התחלנו ללכת לאורכן, הצורה שהתעלה נבנתה ואורכה הרשימו מאוד מאוד.

את יום ראשון הקדשנו לנסיעה לעיר הנקראת פיסאק שבה כבר ביקרתי לאחר שחזרנו ממאנו, מה ששונה זה שבימי ראשון כל האכרים והחקלאים מהג'ונגלים מגיעים אל מרכז העיר ושם הם מבצעים סחר חליפין עם האכרים והחקלאים של הסביבה, קח בננות ותביא גזרים.

השוק צבעוני ויפיפה.

הטיילת בעיר לא נגמרת, משם לפה מפה לשם, הספקתי גם לאכול בבית חב"ד המעולה שיש בקוסקו, המשפחה הנחמדה שמארחת את כל הישראלים באהבה ובמסעדה המעולה שלהם שמכינה מאכלים ביתיים לחלוטין, מחומוס ועד פיתות עם מה שתרצו במחירים נוחים במיוחד.

את קבלת השבת עשינו איתם והיה כיף ומצחיק.

אני ליד אבן 12 הפינות, ניתן לראות את צורת האבן על המון מזכרות שונות .. מרב כמות הפינות שבאבן ומורכבות הקיר מאוד עמיד וחזק מפני זעזועים ורעידות אדמה.

במסעדה של קארל אליה הלכנו פעמים רבות בהמלצת של קרני נהנו כל כך מקארל בעלי המסעדה שנידב לנו כל כך הרבה מידע ובן אדם יוצא דופן, האוכל הנפלא, היחס והאווירה המעולה שבמקום .. לקארל אף יש במסעדה ספריה קטנה ואיכותית של ספרי טבע ובמיוחד על פארק מאנו.

כולנו גם יצאנו לטיול רגלי קצת מעבר לאזור המתוייר וראינו מקרוב גם את בתי הבוץ שלהם, כיצד הם בונים את הגג מבמבוק ועליו גם בוץ ורעפים.

אני ואסף גם הלכנו אל המרכז בו הם נוהגים להגיע ולאכול בצורה המונית, לומו סלטדו, מאכל נפוץ המורכב מאורז בשר ירקות וציפס, הכל ביחד.

אכלנו ושרדנו וכל זה ב 6 שקל.

אלו חוויות מעטות מכל השהות שלי בקוסקו, שלא נדבר על ההוסטל המדהים שהיה לנו בקוסקו והיה בשבילי כחוויה אחת גדולה, יצאנו עם הצוות למועדונים והרגשנו כמו בבית שם, אירופאים ואמריקאים, מרגישים תיירים ולא בתוך בועה ישראלית בדומה ללה פז.

כל התקופה שלי בקוסקו פשוט בלתי נשכחת, עברתי המון המון במעט זמן, מזה חודש ?!

היה קשה לעזוב אך צריך להמשיך הלאה, לימה ל 4 ימים וטיסה לאקוודור להגשים חלום אחרון במסע חיים הזה, גלפגוס.

נשארו לי 25 ימים על פני היבשת שבאמת יודעת לספק את הנאות החיים ולהראות עד כמה העולם שלנו נפלא וקסום אך כמה הוא יכול להיות אכזר ולא הוגן.


ודרך אגב, הסתפרתי.