There is a pleasure in the pathless woods.
There is a rapture on the lonely shore.
There is society, where none intrudes.
By the deep sea, and music in its roar.
I love not man the less, but Nature more... - Lord Byron
בחרתי לפתוח בפסקה המדהימה הזו מתוך הסרט "Into The Wild" ,סרט מדהים שיצא לי לראות לפני שיצאתי לדרום אמריקה.
בשבילי המילים שבפיסקה הזו מתחברים בצורה טבעית לחלוטין, טרק הצור'ו שעוד אליו יצאתי בחששות מסויימות על כך שאנו יוצאים לבד ללא חברה מאורגנת או סבלים שיקחו לנו את הציוד בגלל הגבהים (בגלל זה קבלתי את תפקיד האריה הפחדן בטרק הזה - במהלכו הרגשנו כאילו אנחנו חלק מהסיפור הקוסם מארץ עוץ בגלל השביל הרחב הבנוי מאבנים מרובעות כמו בסיפור, רעיון של הילה .. לכו תבינו).
חששות אלו התבררו כסתמיות לחלוטין וכי הטרק אפשרי כל כך ללא שום עזרה משום גורם שהוא שחי באזור.
טרק הצ'ורו המפורסם מעניק למטייל נקודות מבט שונות לא רק מבחינת טבע ובעלי חיים אלה גם מבחינת תרבות המחיה בהרים וביערות העננים המדהימים בסביבת לה פז.
אורכו של הטרק 3 ימים הפרוסים על כ 70 ק"מ בדרך האינקה הקדומה, חלקים רבים ממנו בנויים כשביל אבנים רחב ומושקע בתוואי שטח שלא מובן כיצד יצרו בו דבר שכזה, עובדה נוספת על כל שהטרק מקביל לדרך המוות שמעבר לעמק בו אנו נעבור, אנו הולכים להתחיל בגובה של 4700 מטר ולסיים בגובה של 1200 מטרים מעל פני הים.
יום א' - התחלה ב 4700 מטר ולינה ב 2800 מטר
4 ימים לפני ליל הסדר התחלנו בהכנות זריזות בשילוב קריאה ולמידה של סיפור הדרך של הטרק, מה הולך בדיוק לעבור עלינו ומה הטרק דורש ,ההכנות הסתיימו במהירות ולמחרת מונית אוספת אותנו ואנו מתחילים בנסיעה של שעה עד לתחילת הטרק.
בדרך עוברים בביקורת משטרתית תוך כדי שבוליביאניות מציעות לנו שלל שטויות ומאכלים מוזרים ...
לאחר נסיעה חלקה הגענו לבסוף לנקודת ההתחלה ,אנו בתוך ענן והראות לכמה מטרים בודדים, מעמיסים ציוד על הגב, מסדרים את מקלות ההליכה לקראת ירידה רצופה ל 8 שעות הקרובות.
עומר אותו פגשתי בסלטה ונפגשנו בשנית בלה פז מוציא תפילת הדרך וקורא, כעת אפשר להתחיל ...
ממשיכים בהליכה של כשעה בתוך עננים שמכנים תחושה של הולכים אל הלא נודע, פשוט כיף ..
בעוד כמה רגעים אנו נהיה מתחת לענן ונתחיל לראות קצת נופים.
הירוק בשילוב האפור המדהים של האדמה והסלעים יוצרים נוף מיוחד ומעניין, שמים לב לכל פרט קטן .. מהצמח עד ללמות ולאלפקות הסובבים אותנו.
בהמשך פגשנו ילד מקומי, במקום לבקש כסף שבו כנראה אין להם יותר מידי שימוש הוא מבקש ממתקים ..
ממתק נתנו ותמונות צילמנו.
ממשיכים הלאה על מנת להספיק להגיע אל הקמפינג הראשון שלנו כשיש עוד אור יום, להקים אוהל בלילה זה לא תענוג גדול כמו שאני ואסף חווינו בטרק המעגלי בטורס דל פיינה שארך 7 ימים ארוכים מאוד.
הדרך בה עברנו פשוט מדהימה שלא ניתן לתאר, פוגשים ילידים מקומיים ומשפחות שחיות בגבהים ומרוחקים כל כך מהעיר, מידי שבוע הם יוצאים בהליכה ארוכה וקשה לכיוון המחסום המשטרתי שרחוק עשרות קלמטרים מהם על מנת להביא הספקה .. והכל ברגל עם שק צ'ולות גדול על הגב.
זוג ילדים נחמד שפגשנו בדרך בקש גם כן יפה קצת ממתקים, גם הם קבלנו ומספיק .. עקבו אחריהם מעט וראינו כיצד הם מכינים תפוחי אדמה קטנים במדורה זריזה שהם הכינו .. ילדי טבע אמיתיים, לא יודעים מזה מחשב אפילו .. את זמנם הם מעבירים בשדות עם הכבשים ומשחקים הם ממציאים בשפע ..
במקרה צפיתי בדרך בגשר שכולו כוסה בדשא, שר הטבעות קפץ לי ישר בראש כמו לשאר החבר'ה שלהם הראתי את הגשר הקטן ..
ממשיכים בהליכה עד לנקודה נוחה לארוחת צהריים ראשונה, טונה עם קצת תיבול .. לחמניות מבית חב"ד והרבה קטשופ ומיונס.
מתארגנים זריז וממשיכים עד להגעתנו לכפר הראשון בו אנו נדרשים לשלם 10 בוליביאן דמי כניסה לא ברורים אך כך מסופר בסיפור הדרך אז משלמים .. מגלים בית ספר חדש שרק נבנה ודיי מרשים לחור מטורף שכזה, לא להאמין איזה דרך הילדים המקומיים צריכים לעבור על מנת להגיע אליו כל יום, פתאום מדרכות וכבישים זה נראה קל מידי.
ממשיכים הלאה בדרך עוצרת נשימה, איך התחלנו מצימחיה דלילה כל כך ודשא לצמחיה סבוכה כך שלא ניתן לראות את הקרקע, שביל האבנים מדהים וארוך כל כך .. העבודה שעשו עליו מרשימה ביותר.
לבסוף התחלנו לראות מרחוק את המחנה, כבר חשבנו שאנו קרובים לפתוח אוהל בחלקת דשא שמסופרת בסיפור הדרך במידה ולא מצליחים להגיע ליעד המתוכנן.
מחנה יפיפה, פשוט מהסרטים !
מגיעים מהר אל חלקה טובה ומתחילים להקים את האוהלים בעזרת ילדה של המקומיים, הדהים אותנו איך היא יודעת להקים אוהלים חדשים מרוב כמות התיירים שעוברים אצלהם, היא מכירה איך בונים אוהל ברגע.
התרנגולות לא מפסיקות להתרוצץ ולקרקר סביבינו והאווירה פשוט אדירה !
אנחנו באמצע יער עננים מדהים, השמש מתחילה לשקוע והחושך ירד עלינו כמו העננים שמתחילים להגיע לכיוונינו, בגלל צניחת הטמפרטורות העננים שנמצאים בגובה מתחילים לרדת וכשהטמפרטורה עולה כשהשמש זורחת העננים חוזרים בחזרה מעלה.
אוכלים ארוחת ערב מצויינת של אורז בשילוב פירות מיובשים ובצל .. באוכל השקענו אבל המשקל על הגב מורגש.
הולכים לישון בגובה 2800 מטר בגן עדן משוגע לגמרי !
