טוב אז אנחנו בג'יפ נרגשים לקראת מסע בג'יפ איתו נעבור מעל 1200 ק"מ של שטח מדברי מדהים שכולל בתוכו הרים משונים ,לגונות מדהימות וצפיה בבעלי חיים שונים שמעולם לא ראיתי בטבע.
בעוד אנו מדמיינים אילו הרים מדהימים היינו צריכים לראות בטיול הסוסים שהתבטל, לא עברו 20 דקות של נסיעה וכבר קבלנו מראה מרהיב של אחד מההרים המפורסמים של טופיזה ,נראה כאילו ההר עשוי מאבן וחול שונים לחלוטין ואיך זה נוצר ?! גורם לך לבהות בהר כפלא מוחלט ולהבין איך דבר שכזה פשוט נוצר .. מדהים.
חולפים על פני בוליביאניות המהלכות באמצע שום מקום כאילו אין להן יעד ואין להם מקור .. מטפסים כבר לגובה של כמעט 4000 מטרים וצופים בנוף עוצר נשימה של עמודים מדהימים שנוצרו במהלך השנים ויצרו נוף שונה ומרהיב.
ממשיכים בנסיעתנו בכבישי העפר בעוד חולף לפנינו אוטובוס כחול יפיפה שמוציא עננים שחורים קצת פחות יפים.
אנו מתקדמים לקראת התחנת העצירה השניה שלנו ,שדה למות ואלפאקות שנמצא בגבוה של 4300 מטרים ,שם גם אכלנו את ארוחת הצהריים שלנו וגם אכלנו כאפה של גובה ,אין חמצן .. הולכים כמה צעדים ומתנשמים כאילו רצנו עכשיו 100 מטר .. ההסתגלות לגבהים שונה מאדם לאדם ,אחד קל לו יותר ולשני קשה הרבה יותר.
שמתי לב שאני מסתדר מאוד טוב עם הגבהים בניגוד לאחרים אך ככל הנראה המגרנות שמהם אני סובל מתעוררות בגבהים האלו וזהו כבר סיפור אחר שנאכל כלא היה ע"י הנופים והחוויות המדהימות שעברנו במהלך ארבעת הימים הקרובים.
ממשיכים בנסיעה בדרך בדד ,חולפים על פני מבנים מבוץ של רואי צאן .. אלפקות ולאמות ,מצחיק איך מסמנים אותן ,רב האלפקות מסומנות בבד אדום שנקשר לכל אוזן אך ישנם כאלו שמוסמנות במספר צבעים שונים שמסמלים שייכות לרואי צאן אחרים.
בדרך עוצרים לעצירת שירותים ,בגלל הגבהים הצרכים של הגוף גם משתנים ואנו פשוט כל שעה צריכים לעצור לשירותים .. טרוף !? מאיפה כל הנוזלים האלו מגיעים ?!
אך אני מנצל כל עצירה לצילומים שונים ,קצת צמחיית מדבר בגבוה 4300.
לבסוף הגענו לעצירת מנוחה בכפר נחמד באמצע שום מקום ,צופים במקומיים ובמבנים הייחודים למקום .. נכנסים בין הסמטאות ומגלים "בסיס" צבאי של צבא בוליביה שנראה כמו ארמון חול ענק, מחזה משעשע במיוחד עד שניסיתי לצלם את זה וחייל מקפץ מהשער ושורק לא לצלם .. כאילו מה כבר מסתתר מאחורי חומות הבוץ של הבסיס.
המצלמה בעלת הזום האופטי X20 הוכיחה את עצמה שוב ואפשרה לי לצלם מקומיים מרחוק בקלי קלות בלי שיראו ,אחרים שניסו קבלנו קצת צעקות .. נו מה כולם רוצים תמונות של בוליביאנים.
בהמשך כבר כאבי הראש שיגעו אותנו לחלוטין ועל מנת להקל במקצת נהוג להכניס לפה עלי קוקה ,סוג של עלי קוקאין אם איני טועה .. בבוליביה תעשית עלי הקוקה פורחת ועל פי שזה נחשב סם ניתן לשתות תה קוקה בכל מקום ,מרגיש את הראש מגבהים המשוגעים.
יאלה לעבודת הלעיסה.
וזהו לקראת חמש וחצי אחר הצהריים הגענו למבנה בו נעביר את הלילה ,מיטות קשות אבל טובות ,נקי ומסודר !
לזה לא ציפינו ,מתחילים בקפה ועוגיות ולאחר מכן כבר ארוחת ערב בעודי זרוק במיטה משתגע מהתקף מגירנה ששגעה אותי לחלוטין .. ממה זה ?! מהנסיעה בגיפ ? מהגובה ? מהשמש החזקה ?
לקחתי כדור נרדמתי לשעה והראש כבר הסתדר ..
האוכל שהטבחית שלנו בישלה היה מעולה וממלא ,אומרים לילה טוב וקופצים לשקי השינה שנפתחו על המיטות עקב הקור שגם הסמיכות צמר שנתנו לנו לא היו באמת מתגברות עליו ולמחרת צריכים לקום ב 4 וחצי ,יום ארוך לפנינו .. לילה טוב בגובה 4400 מטר מעל פני הים.
אני גם רוצה עלי קוקה ואל תתרץ סוף סוף אתה עושה משהו לא חוקי
השבמחקטכנית זה חוקי כשאני בבוליביה .. מחוץ לבוליביה זה כבר משהו אחר :)
השבמחקאתה כותב ממש כיפי,
השבמחקתענוג