סוגר את הדלת בשקט בשקט, לא להעיר את שותפי לחדר.
אני יורד במדרגות תוך חריקות העץ הנמחץ תחת משקל גופי ועליו התרמיל הגדול, תיק היום ושק הצ'ולות שבידי, השומר בהוסטל כבר ארגן לי את הקפה והבייגל לדרך במקום ארוחת הבוקר והמונית כבר בחוץ, מבט אחרון בהוסטל אחרון ויוצאים לדרך.
נסיעה זריזה לשדה התעופה והמסע הביתה מתחיל, מוסר את התרמיל ושק הצ'ולות הקטן בדלפק ומקבל את הכרטיסי טיסה, משלם את מס שדה התעופה הלא הגיוני ושגורם להרגיש לכל תייר שיוצא מהמדינה מרמור, "תודה שבקרתם באקוודור, עכשיו שלמו 40 דולר !", הייתי צריך להעביר שעתיים של המתנה לטיסה .. קצת אינטרנט שיחה אחרונה עם ההורים וקונים 2 חפיסות שוקולד 82 אחוז קקאו, מטורף !
הטיסה עברה די מהר, 12 וחצי שעות עם עצירת ביניים באי שנחשב לגן עדן לצוללנים רק לא ישראלים, האי בשליטת ונצואלה ולא צריך להזכיר עד כמה צ'אבס שונא אותנו, למה ? לא יודע וזה גם לא מעניין אותי ..
נחתתי כבר ב 5 בבוקר באמסטרדם בשדה התעופה הכי ענק ואין סופי שיצא לי לבקר בחיי, כל טרמינל יותר גדול מהשני, אני ממיר 40 דולר מקבל 25 יורו, כבר קבלתי את הכאפה עד כמה אירופה יקרה ואני כבר לוקח את רגלי ישירות לתחנת הרכבת לקנות כרטיס הלוך חזור למרכז אמסטרדם.. צריך לתפוס את הרכבת של 6 בבוקר !!
באמסטרדם אני צריך לפגוש את סמנטה ורייר, חברים יקרים שאני ואסף פגשנו במהלך הטיול באזור צ'ילה ודרום ארגנטינה, להם יש דירה במרכז אמסטרדם וחיים יחד עם תינוק בדרך.
עם הרכבת הגעתי בנסיעה זריזה של 17 דקות ואני כבר בתחנת הרכבת המרכזית באמסטרדם, תופס את הטראם מס' 17 ויורד בלוק וחצי מהדירה של סמנטה ורייר, כמה כיף שגם נהג הטראם יודע אנגלית .. מנסה לשלוט בספרדית שלא מפסיקה לצאת כשאני מנסה לדבר עם כל אחד, אנגלית אנגלית אנגלית ! אין יותר ספרדית !
את הדירה מצאתי מהר מאוד, עליתי למעלה לדירה קטנה חמה ומעוצבת היטב, סמנטה כבר המתינה לי בדירה ואכלנו יחד ארוחת בוקר, איזה מפגש זה היה, הזוי היה להפגש ככה פתאום במרכז אמסטרדם מפגישתינו הקודמת לפני מספר חודשים באמצע פטגוניה הפרועה.
את היום כבר התחלנו בטיול עם זוג אופניים באמסטרדם, העיר קטנה יחסית וכך הצלחנו לטייל בכמעט כולה.
אני עוד כולי בשוק, להגיע מדרום אמריקה לאירופה, איך הכל פשוט מושלם, הכל יפה ויוקרתי, הכל מודרני ועובד כל כך טוב, כמה יופי .. איזו עיר מדהימה .. נקיה ומיוחדת כל כך.
אני וסמנטה טיילנו עם האופניים בין סמטאות שונות, פארקים ומבנים מפורסמים ... הלכנו למקומות נחמדים של מקומיים והיא הראתה לי את התרבות שלהם וכיצד הם חיים שם ביום יום.
ישנם גם צרות לא קטנות, רב המבנים באמסטרדם עם יסודות ישנים מאוד שכבר לא מסוגלים לתמוך במבנים בעקבות הקרקע שלא מפסיקה לזוז מריכוז המים הגבוה.
אנו מסתובבים בשווקים מקומים ומגלים קצת שטויות כמו טבק מישראל.
מבנים שבהם לא מתגוררים אנשים פשוט נלקחים ע"י אנשי רחוב ונצבעים בצורות שונות.
שוק הפרחים והצמחים על מדרכות לאורך נהרות העיר.
את רב היום אני וסמנטה העברנו בישיבה בפארקים שונים, נהנים ממזג אוויר קריר עם שמש חמימה, כמה שלווה ללא דאגות מכלום, איזה בועה מושלמת, בשבילהם זו המציאות, מציאות ללא דאגות גדולות מה יבוא מחר.
סגנון חיים שקט ופשוט.
בחזור אנו עוברים בשוק גדול מאוד שהשתלט על רחוב שלם, ניתן למצא הכל מהכל.
מגיעים לדירה, ואני כבר בודק את הספייס קייק, מאפין שוקולד שבתוכו כבר יש מריחואנה בריכוז גבוה, סמנטה מספרת זה חלק מהתרבות שלהם לאכול דברים שכאלו מידי פעם, אנשים ברחוב לא מעשנים ולא אוכלים .. רק בבתים ואין שום בעיות עם זה, הם רואים במריחואנה כדבר מובן מאליו כמו אלכוהול.. הממשלה שלהם גם מבינה את זה, טוב אז מנסים ... כל עוד זה בבית בכמות קטנה וזה לאחר ארוחה .. מנסים.
לבסוף לא הרגשתי כלום, עוגת שוקולד .. אולי קצת ערפול אבל לא מעבר לזה .. טוב .. ניסינו.
לבסוף רייר הגיע מהעבודה בזמן כך שהספקתי לראותו, אך כבר הייתי צריך לזוז בחזרה לשדה התעופה, זה היה ק-צ-ר מ-י-ד-י !
העיקר הטעימה המדהימה שהזוג המדהים הזה נתן לי מהעיר המדימה שלהם, נפרדנו עם הבטחה להתראות בעתיד .. בישראל או באמסטרדם ..
הגיע הזמן לצאת הביתה.
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה