יום חמישי, 31 בדצמבר 2009

טורס דל פיינה – איתני הטבע – חלק ב'








יום ב' - ממשיכים לקמפינג לוס פרוס - נקודות 2 - 3 - 30 ק"מ


 קמנו בבוקר בשעה 5 וחצי כמתוכנן ,בלי לצאת מהאוהל התחלנו לבשל את ארוחת הגורמה לבוקר ,קוואקר חם עם כמה כפיות דבש שיהיה בוקר מתוק ... קר מאוד ולצאת מהאוהל היה קשה אבל לאחר מה שראינו בחוץ זה היה שווה את זה מאוד !

מיליוני רסיסי מים הגיעו מהשמים בשילוב של שמש של בוקר וגרם לשדה הפרחים העצום מאחורי אתר הקמפינג להראות מדהים ,שילוב של קשת בענן ואנחנו היינו בעננים.


בקמפינג היו כיורים ואזור מסודר מאוד ,מקפלים מהר את האוהל לפני שהגשם יתחזק ,באסה .. מתחילים את היום השני בהליכה בגשם ,התרמילים על הגב וזוג ההולנדים יצא עוד יותר מוקדם בשביל למצוא שועלים ,איזה רצון.

ההליכה בגשם גרמה לנו להיות מלאים במים ,הציוד נגד גשם הוכיח את עצמו והציוד נשאר יבש כמו שצריך ,מכנס הטרקים הזול שנקנה בברילוצ'ה הוכיח את עצמו גם כן לאחר שהשמש יצא הוא התייבש במהירות.
הלכנו כשעתיים בעליות וירידות עד שהגענו לקטע טיפוס קשה מאוד שבסופו ציפתה לנו הפתעה לא קטנה בכלל ,הנוף שנצפה מראש ההר היה מדהים ,לפנינו ניגלה עמק מרהיב שלא ניתן לתאר את יופיו.



כשהתחלנו את המשך המסלול לכיוון העמק נתקלנו ברוח מטורפת בעוצמה שלא ניתן לתאר ,היא הצליחה להעי, אותנו עם התרמילים הכבשים וגם להחזיק אותנו כשאנו בזווית לכיוון הקרקע ,נדהמנו מהעוצמה האדירה שיש לרוח  ,במהלך ההליכה כשאנו נעזרים במקלות ההליכה התקשנו לנשום בגלל עוצמת הרוח והיינו צריכים לשם ידים על הפנים על מנת לחסום את הרוח ולנשום רגיל ... זאת הייתה חוויה מדהימה ומפחידה כאחד ,פשוט להרגיש את איתני הטבע ... איזו עוצמה (אמא אל תדאגי זה לא היה מסוכן כמו שאת חושבת ! ).


בסוף המעבר עם הרוחות ציפת לנו הפתעה נוספת ,תמונה שתשאר במוחי לשנים הבאות ..
הקשת בענן הכי מושלמת שראיתי מימיי ,על הרקע שלה מופיע העמק המדהים.


בגלל כמות רסיסי המים באוויר התקשנו לצלם אבל עשינו את המיטב ,ממשיכים בהליכה תוך כדי מבטים בלתי פוסקים לכיוון העמק ובקשת בענן שהולכת ונעלמת ..  עצרנו בהמשך ליד נחל קטן לאכול קצת קרקרים וריבת חלב .. צריך להוריד משקל מהתרמילים לא ?!
הדרך שלאחריה סיפקה לנו שלל פרפרים מכל מיני סוגים וגם דבורה ענקית ויפה !


מדלגים על עוד נחל ומגיעים לשביל .. אנו רואים צעדים וגם חורים קטנים באדמה ממקלות ההליכה של המטיילים ,ממשיכים הלאה ומוצאים את עצמנו בתוך ביצה ענקית כשהרגלים שלנו בתוך המים ... התברברות ראשונה באמצע שום מקום ?!

התחלנו לחזור על צעדינו ולהמשיך במסלול אחר שגם בו ראינו צעדים אבל גם הוא של מטיילים שהתברברו ..  זה היה מייאש ביותר ,חזרנו לנקודה בה אנו בטוחים כי המסלול ממשיך ,הורדתי את התרמיל והתחלתי לחפש רמז למסלול המקורי שעליו אנו אמורים להמשיך ,לבסוף מצאתי סרט אדום על אחד העצים ,הסרט נמצא תוך כדי מספר קללות על צ'יליאנים ... משלמים הרבה כסף להיכנס לפארק הזה אבל לסמן את המסלול הם לא יכולים לעשות כמו שצריך ?!?!

המשכנו במסלול המסומן והגענו לשדה פרחים מדהים על צלע הר שעוקף את הביצה הענקית אבל מה שנקרא כי השביל נוצר מעשרות מטיילים שהתברברו גם כן .. לאחר הליכה של חצי שעה השביל נגמר בתוך השדה ... מה עושים ?!!? מאבדים זמן יקר !

פתאום משום מקום הגיעו זוג מטיילים שהלכו על שביל מסודר 5 מטר מעלינו !#%@ פשוט מדהים !
הם התברברו גם כן אבל הם במזל מצאו את המסלול !
טוב יאלה ממשיכים הלאה ופשוט לא מבינים איך פספסנו את זה ..


גם כשאתה מרגיש קצת אבוד ולא מוצא את הדרך חייבים לתעד לא ?!

המשכנו עוד מספר שעות עד שהגענו לקמפינג דיקסון

מפת המסלול – קטע הליכה עד קמפינג דיקסון



בדרך עברנו ביצות על גשרים שנמצאים במהלך בניה ,חלק במים חלק על עץ ... הרגלים מלאים בבוץ אז כבר לא אכפת ... בוץ וכמה שיותר !

בדרך הצלחנו לראות את הקרחון אליו אנחנו צריכים להגיע בערב ,מספר סוסים שמספקים ציוד לאתרי הקמפינג במהלך המסלול וגם מהווים כח חילוץ במקרה ומשהו קורה למטיילים במהלך המסלול.


לאחר ההגעה לקמפינג מדהים כאילו נלקח מאיזה סרט פגשנו את חברינו ההולנדים שכבר התמקמו בקמפינג ,בעודנו מנסים להחליט אם להמשיך עוד 10 ק"מ ולהשלים את היום הזה או לעצור בקמפינג ולהפוך את המסלול ל  8 ימים ... ההחלטה לא היתה קלה בכלל ... ניסינו להתייעץ עם מקומי וגם עם מדריך שלקח קבוצה שישנה בקמפינג .. מחוסלים אחרי הליכה מהשעות הקטנות של הבוקר עד 15:30 בצהריים ,מחשבים זמנים ומגיעים למסקנה שאם נצא ב 17:00 נגיע בסביבות 22:30 ליעד שהצבנו לעצמנו ,באזור זה של פטגוניה יש אור עד השעה 23:00 לערך מה שמאפשר לטייל יותר במהלך היום !

ההחלטה נפלה לאחר מנוחה של שעה וחצי ,אנחנו עושים את זה ! ממשיכים עוד 10 ק"מ בעליה לא קשה לכיוון הקמפינג "לוס פרוס".

מפת המסלול – מקמפינג דיקסטון ללוס פרוס



המשכנו הלאה נפרדים לשלום מחברינו ההולנדים שככל הנראה לא נפגש יותר במהלך המסלול ,הדרך היתה יפיפה ,הליכה בתוך יער מלא צמיחה מדהימה.



לאחר הליכה של שעה וחצי הגענו לתצפית מרהיבה על עמק מדהים בו נמשיך את המשך המסלול ,בתצפית ניתן היה לראות את הקרחון אליו אנו צריכים להגיע וליד הקמפינג.
קצת בהמשך נתקלתי במקרה בקרחת יער שסקרנה אותי מאוד ,קרחת היער נראת כאילו הכל חול ללא צמחיה אך לאחר שירדתי אליה גיליתי שאני הולך על שיח דמוי ספוג ,זה היה פשוט מדהים ,דמיינו כאילו אתם הולכים על משטח ענק של ספוג שנראה כמו שטח אדמה רגיל לחלוטין !


לאחר מכן גם נתקלנו במספר עצים מאוד מוזרים.



ההליכה שלאחר מכן היתה ארוכה ומייאשת .. הליכה בתוך יער למשך 3 שעות כשמסביבך נוף זהה לחלוטין ,היער מדהים אך כשמתחילים לחשוב על להיכנס לתוך השק שינה כבר שום דבר לא מעניין אותך.


לאחר כל ההליכה הגענו לסוללת אבנים עצומה שלפי המסלול היינו צריכים לתפס .. עוד כמה קללות על הצי'ליאנים והתחלנו לטפס לכיוון הלגונה שלמרגלות הקרחון תוך כדי שמזג האוויר החמיר מאוד והראות היתה ירודה ביותר ,גשם החל ולצערנו לא הצלחנו להנות ממלוא הנוף שהאזור מסוגל לספק ,כשהגענו לקצה סוללת האבנים ראינו לגונה גדולה בצבע חום וקרחון יפה אך לא ראינו את כולו בגלל מזג האוויר.


מאוד סקרן אותי איך נוצר בטבע סוללת אבנים ענקית שכזאת כאילו נוצרה בצורה מלאכותית לגמרי !
לאחר הטרק הארוך גיליתי שסוללות האבנים העצמות שגרמו להווצרות הלגונה נוצרו ע"י הקרחון שהיה במקום לפני מאות שנים ועם הזמן כשהחליק מטה הוא דחף איתו אבנים חול וכך כמו שופל הוא יצר סוללת אבנים ענקית עד שנמס ויצר בתוכו את הלגונה שניתן לראות בתמונה ,פשוט מדהים ! דוגמה נוספת לאיתני הטבע.


זהו הגענו ,השעה 22:30 בדיוק לפי התוכנית ,יורד גשם וכל החלקות בקמפינג מלאות בבוץ ,לילה לא נעים בכלל הולך לעבור על כוחותינו ,הקמנו זריז אוהל בגשם ,בישלנו ארוחת ערב בתוך האוהל והלכנו לישון לקראת יום ארוך מאוד ולא פשוט בכלל ,מה שכן הצלחנו לעשות 30 ק"מ ביום אחד ! הלכנו לישון עם חיוך זה בטוח.



יום ג' – הלאה לקמפינג פסו – נקודות 3 – 4 , 10 ק"מ

מפת המסלול – מקפינג לוס פרוס לפסו



קמים בבוקר .. האוהל מלא במים ,הלחות מאוד גבוהה ... השק"ש רטוב כולו ולא תפקד כמו שצריך במהלך הלילה ... היה קר ולא ישנתי כמו שצריך ,פותחים את האוהל לקראת קצת שמש בלי גשם .. בעודנו מעבירים את כל הציוד לבית המחסה בשביל לסגור את האוהל כמה שיותר מהר לפני שיתחיל גשם ,אבל כמובן איך שמגיעים לסגור את האוהל מתחיל גשם ,קיפול מהיר של האוהל הרטוב גם ככה ומתחילים לעבוד על ארוחת הבוקר ,השעה 08:30.

בישלנו את הקוואקר עם קצת דבש שנשאר בעודנו מתיידדים עם זוג שוויצרי שהחליטו לשבור שיגרה אמיתית ולצאת לעולם לטייל ולטרק ,הם כבר היו מוכנים ליציאה ... נפרדנו לשלום ושנתראה בקמפינג הבא.
במקביל התחיל לרדת שלג מטורף שגרם לנו לחשוב אם כדאי בכלל להתחיל את הקטע במסלול שאמור להיות הקשה ביותר ,טיפוס ארוך בשלג שמגיע עד לברכיים ולעבור את הרכס עד לצד השני בשביל להתחיל את המסלול המתוייר יותר.

באותו קמפינג היו גם מספר מטיילים מלווים במדריך ,פנינו אל המדריך בשאלה אם כדאי לצאת עכשיו או להמתין למזג אוויר טוב יותר ,המדריך טען שמזג האוויר צריך להשתפר מאוד וניתן לצאת ,הם יצאו קבוצה גדולה אז אמרנו לעצמנו שאם הם יוצאים אז גם אנחנו ,פשוט נעקוב אחריהם ולא תהיה בעיה ,לבסוף הקבוצה יצאה 40 דקות לפנינו ואנחנו לאחר קיפול של כל הציוד ותשלום לבעלי הקמפינג המשכנו אחריהם.



המסלול התחיל בהליכה של שעה וחצי בדרך מלאת בוץ ,כמו ללכת בבריכת בוץ שלמה למשך שעה וחצי !
טיפסנו ירדנו החלקנו והיה קשה כמו שהיה כיף ,היער מדהים ומעלנו השלג נוחת על צמרות העצים.
המקלות הליכה הוכיחו את עצמם שוב ושוב במהלך המסלול ,פרט כל כך חשוב בטרקים ארוכים ובכלל ,פשוט מוסיף לך עוד רגל \ יד.

לאחר שעברנו את הקטע הבוצי עוברים לקטע האמיתי ,שלג !



התחלנו ללכת בשלג ומידי פעם קטעי יער קטנים לכיוון הפסגה המושלגת שאותה אנחנו צריכים לכבוש ולעבור לצדה השני ,השלג לא הפסיק לרדת ואנחנו ממשיכים להיות מודאגים ,השביל לא מסומן כל כך טוב וחלק מהסימולים קבורים בשלג ,הצעדים של הקבוצה שהלכה לפנינו מתחילים להעלם בגלל השלג אבל הם מספיק ברורים.


ההליכה בשלג עד עכשיו לא היתה קשה והשלג לא היה עמוק כל כך ,הראות לא טובה ולא ניתן היה לראות את העמק במלא הדרו ,אבל הנוף היה מספיק יפה ומיוחד בשבילי ,מזג האוויר נותן אווירה מוזרה ,הרגשתי שאני נמצא במקום כל כך מרוחק מכל ישוב או עיר ,מקום נידח ואפל ובמקביל יפה כל כך !


התחלנו לטפס המזג אוויר השתפר לחצי שעה פתאום שמיים כחולים ואין שלג ... עוברים עוד מוט מסומן ועוד מוט ,מחפשים בראות הנוראית את המוט הבא ...

לאחר הליכה של חצי שעה בשלג ובין אבנים ,הגענו לקטע בו זה מתחיל להיות בשיפוע מאוד קשה ,התחלנו ללכת בשלג כשהרגלים שלנו בתוכו ,תרמילים על הגב במשקל של 20 קילו ,המקלות עזרו מאוד גם בהליכה בשלג !
טיפסו וטיפסנו ,הרוחות מתחזקות וכל פעם שיש רוח חזקה אנו נשכבים על השלג עד שתחלוף ,מחפשים כל פעם את הסימון הבא ומקווה שלא נקבר בשלג ,הטיפוס ארוך ולא נגמר ,אנחנו הולכים בשלג כבר שעתיים וחצי .. לא יודעים איפה הסוף ,סופת שלגים נוראית נפלה עלינו כאילו משהו מלמעלה מאתגר אותנו ומציג לנו את מיטב איתני הטבע של פטגוניה ,חם מאוד מהמאמץ ומהביגוד הטרמי ,אבל הפנים כבר קפואים ,אנחנו משתדלים לדבר כל הזמן בשביל שהפנים שלנו לא יקפאו ,הקובע קפא וגם החם צוואר ,זה כבר אומר שאנחנו בגבוה בו יש "קפור" ,היו קטעים שלא מצאנו את המסלול וגם לא היו עקבות ,רגעים מפחידים שלא ניתן להסביר בכלל איך היתה ההרגשה שלנו אבל ידענו את כיוון ההליכה ,מידי פעם הצלחתי לראות עקבות שנשארו ,בגלל הראות הקשה לא ראינו את הסימונים כמו שצריך אבל הכל הסתדר ולבסוף הצלחנו להגיע למעלה ,את המצלמה לא יכולתי להוציא כי היה קר מידי ורק רציתי להגיע לצד השני ,חרגתי ממנהגי לתעד כל רגע גם ברגעים קשים ,זה היה קצת מעבר.

למעלה בפסגה מצאתי ערמת אבנים גדולה ועליה מלא מלא חפצים של אנשים שעברו את ההר ,היה גם תג ששמים על התיקים של אל-על .. איך לא ?

קפואים אך מאושרים ! שהצלחנו לעבור את הקטע הקשה ביותר במסלול ,הטיפוס לא היה קל בכלל ,התחלנו להמשיך במעבר לכיוון הירידה.


ברגע שהתחלנו לרדת ידענו שאנחנו אמורים לראות תצפית עוצרת נשימה על קרחון GREY ,קרחון עצום בגודלו שלא ניתן לתאר ,תוך כדי ירידה מלמעלה פשוט מזג האוויר התחיל להשתפר והראות השתפרה פלאים ,התמונות יוכלו לספר יותר ממני.

לאחר שבצענו ירידה קשה בשלג הגענו לקו העצים ושם חגיגת הבוץ התחילה שוב.


בשלב זה כבר ידענו שעברנו את החלק הקשה במסע ,לתאר את מה שעבר עלינו באותו יום אני לא יודע איך אבל חוויה מדהימה בה הרגשנו באמת מה זה סופת שלגים וקפור.

לאחר שעתיים של הליכה ביער בעליות וירידות ומידי פעם הצצות לכיוון הקרחון העצום הגענו לקמפינג פסו ,גמורים לחלוטין פגשנו את זוג השוויצרים כבר אחרי הקמת האוהל ,זורקים את התיקים ושמים את הנעלים ליבוש בביקתת שומר היער.


הגענו לצריף מחסה שם עשינו תה חם בחברת זוג צרפתים נחמד והזוג השוויצרי ... הקמנו אוהל וסגרנו עוד יום מדהים שלא ניתן לתאר ,מחר מצפה לנו הליכה קלילה יותר של 21 ק"מ בדרך שרובה מישורית עם עליות וירידות.
הדאגה היחידה שלנו למחר זה מזג האוויר בבוקר , ועד כמה הקוואקר של הבוקר יהיה מתוק.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה