יום ו' - הלאה לקמפינג טורס - נקודות 6 - 7 , 20 ק"מ
לאחר הליכה של שעה וחצי הקונדורים (סוג של עוף דורס אם אני לא טועה שמהווה סמל לפטגוניה) הגיעו ועשו קצת פוזות למצלמה ,תמונות מוצלחות יצאו ואני כמובן מרוצה עד השמים.
מפת המסלול – מקפינג איטליאנו לטורס
קמתי בבוקר לאחר שינה לא הכי מוצלחת .. אבן בולטת שלא שמתי לב אליה במהלך הקמת האוהל הפריע לי לישון ,לך תזיז את האוהל כשכל הציוד בפנים כבר ואסף בחצי הדרך לחלום השביעי ...
סידרנו ציוד ,הכנו את ארוחת הבוקר שלנו תוך כדי מחשבה שאני עד עכשיו לא מבין איך זה עלה בראש שלי ,לסיים עוד היום את המסלול ובמקום לעלות לתצפית על הטורסים לפנות בפיצול לסיום ... היה לי מאוד קשה מנטלית באותו יום ,הרגשתי שזה כבר גדול עלי ,זה מסע ארוך ,7 ימים עם כל האוכל על הגב וכל הציוד .. לא היה פשוט בכלל.
לפני שהמשכנו ההולנדים החליטו להשאר עוד יום בקמפינג לנוח לאחר מה שעבר עליהם אז נפרדנו לשלום עם מספר תמונות משותפות והמשכנו לדרכנו ,מזג האוויר היה מעולה !
הראות השתפרה פלאים והשמש היתה בכל מקום ,נהננו מהנוף המדהים עם המזג האוויר המושלם.
חלק מהמסלול עבר על החוף המדהים על האגם עם מי התכלת ,ההרים המדהימים שמעלינו ,בעודי מנסה להבין את הבדל השכבות אבן שעל ההר ,לבן ושחור פשוט מטורף לגמרי !
ממשיכים הלאה תוך כדי מעבר בתצפיות נוספות ועליות קשות ,התקלות באבנים עם פסי צבע וכמובן סוף סוף רואים כ-ב-י-ש !
עוצרים לארוחת צהריים של טונה על האש ,שום פלפל וקמון ... הרהב קרקרים עם ריבת חלב וחמאת בוטנים (למה לקחנו את זה ?! שוקל כמו חצי תרמיל).
זהו לאחר הליכה קשה וארוכה אך מדהימה ! הגענו לפיצול המיוחל ! אנחנו רואים את נקודת ההתחלה שממנה התחלנו את המסע ! זה היה רגע מרגש והתחלנו פשוט לצחוק מאושר ,לא מאמינים שהגענו עד לכאן !
בשלב זה אנחנו פשוט יושבים בנקודת הפיצול ... להמשיך הלאה לטורסים או לחתוך ולסיים את זה ?!
אני יושב ,אסף עומד .. אני מחוסל מנטלית ואסף אומר יאלה עולים ! עושים את זה ... אני מסתכל עליו ,כמה גלגלים מתהפכים בראש ואני מושיט לו את ידי והוא מושך ,אנחנו עושים את זה ,מגיעים למעלה !
עלינו במשך שעה ,בדרך החלפתי מחשבות ,העליה שגעה אותי וחשבתי פשוט בפיצול הבא שצריך להגיע לחתוך ולסיים עם זה ,אני לא יודע מה עבר עלי באותם רגעים ... איך יכולתי לחשוב לעצמי על לוותר על נקודת השיא של המסע .. הייתי פשוט מחוסל מנטלית , לאחר העליה הקשה ראינו שלט לקמפינג הקרוב רק עוד 30 דקות הליכה בדרך לא קשה ,נו מה שאני כבר אחזור אחורה ?! מה פתאום יאלה ממשיכים !
הקמפינג היה יפיפה ! מסעדה נחמדה בפנים וחדרי אירוח ,בחוץ מספר אוהלים .. שם ישבתי קצת ונחתי עדיין מעורער בעצמי .. החלטתי משום מה להתיישב בשולחן בו ישבו מספר תיירות מאנגליה והתחלתי לשוחח איתן ,סיפרו לי קצת על המשך ההליכה למעלה ועל מה שהם ראו ... משום מה הדיבור איתם פשוט הדליק אותי מחדש ,הבנתי שוב שאצלי מצבי הרוח משתנים מקצה לקצה ,ברגע מאושר אני יכול להיות עצוב וברגע מעצב לאושר מטורף ! למה זה ככה עדיין לא גיליתי וכנראה שלא אגלה ,זה אני.
המשכתי הלאה במה שנקרא "ראבק" לכיוון הקמפינג "טורס" אליו מטיילים הולכים לישון על מנת לקום לפנות בוקר שלמחרת על מנת לראות את הטורסים בזריחה !
הליכה של שעה ורבע ואנחנו בקמפינג הכי יפה ,מרגיע ושלוו שיצא לנו להיות בו והוא כמובן בחינם.
ההגעה אליו היתה פשוט אושר מדהים ,הלילה האחרון שלנו בשטח ,הקמת האוהל האחרונה.
לאחר שהקמנו את האוהל והתחלנו לעבוד על ארוחת הערב הבנתי שבעצם כל המסע הזה אתה במלחמה פסיכולוגית עם עצמך .. כל הזמן ,מדהים איך פתאום הגוף מסוגל לסחוב תרמיל כל כך כבד שלפני זה ברחובות לא יכולתי לקחת אותו יותר מ 2 ק"מ בלי לעצור בצד .. עכשיו אני מעיף אותו באוויר כבר 6 ימים !
"אני מסוגל לעשות את זה ! ,אני לא מסוגל לעשות את זה !" כל עליה יותר קשה מהשניה וכל ירידה יותר ארוכה ומעצבנת ... אתה מודה על כל קטע מישורי בה אתה הולך.
לבנתיים לאחר ארוחת ערב טובה של אורז עם פירות מיובשים ,הרבה שוקלד ותה מתוק התחלנו לברר לגבי מחר ,קבוצת ישראלים נוספת הגיע לקמפינג ותכננו לקום למחרת ב 3 וחצי בבוקר ,נקום ובמידה ונראה כוכבים זה אומר שאין עננים ויש מה לעלות לתצפית שאליה צריך לטפס במשך 45 דקות בדרך קשה ועליה חדה.
במידה ויהיו עננים נחזור לישון ונקווה שמאוחר יותר לא יהיו אך לא נראה את הזריחה ,המזל משחק כאן.
בעודנו מפנטזים על זריחה מושלמת ולראות את הטורסים בכתום אדום שע"פ שומר היער שבמקום זהו מחזה דיי נדיר שהטורסים צריכים להיות רטובים מגשם (בלילה ירד שלג בהרים הגבוהים) ולמחרת צריך להיות יום מושלם ללא עננות בכלל, וגם זה קורה בחודשים מסויימים בשנה (אנחנו בתוך החודשים האלו).
הולכים לישון מוקדם ,מחר יום א-ח-ר-ו-ן !!
יום ז' - הלאה לנקודת הסיום - נקודות 7 - 1 , 7 ק"מ
מפת המסלול – מקפינג טורס לנקודת הסיום
"רואים כוכבים חבר'ה ,יאללללהה לקוםםם !"
בצעקה זו ב 3 וחצי בבוקר פתחנו את היום וככה גם כל מי שישן בקמפינג ,הבחור הישראלי צעק כל כך חזק מהתרגשות שפשוט העיר את כולם !
אני ואסף מהתרגשות עפנו החוצה ,הכנו מראש את השק הקטן של המזרן שינה שמושלם לנשיאת דברים קטנים ,זרקנו פנימה קצת מים ועוגיות שנאכל אותם בתצפית ...
אני ואסף יצאנו ראשונים לפני כולם בעודנו מביטים בשמים מלאים כוכבים ללא ענן אחד !
מדהים ,האם אנחנו כאלה ברי מזל ?! נגלה בקרוב !
אני ואסף התחלנו בטיפוס עם הפנים על הראש ,ההליכה בדרך מסומנת היטב ... התחלנו לראות את הזריחה לאט לאט.
מלאים בהתרגשות ,בהתחלה היינו צמודים אחד לשני למקרה שיקרה משהו כי עדיין הולכים בחושך וצריכים להיות זהירים בהליכה איטית תוך כדי חיפוש אחר סימנים.
לקראת הסוף לא יכולתי יותר והתקדמתי יותר ,הגענו לסוללת אבנים עצומה שמשום מה לא מצאנו את הסמנים עליה ,כמה קללות על הצ'יליאנים והתחלתי להרבית טיפוס ישיר למעלה לכיוון התצפית על הטורסים ... אסף מטפס לאט יותר מאחורי ... האדרנלין בדם נתן לי כל כך הרבה מרץ וסקרנות ... כשהגעתי למעלה אני הייתי הראשון שהיה בנקודה לפני כל אירופאי ,אמריקאי או מה שזה לא יהיה ... זה היה מדהים !
לא ניתן לתאר עד כמה זה היה רגע מושלם !
תנו לתמונות להראות לכם את מה שאני ראיתי בעיינים שלי.
עכשיו כבר אסף הגיע ואחריו הגיעו כל קבוצת הישראלים ,למעלה היה קפוא ברמה שלא ניתן להוציא את היד מהקפפה !
בעודי מצלם מכל זווית אפשרית את המחזה המרהיב עם החצובה ,כשכולם על מצלמות פוקט שבקושי מתפקדות ... עוד סיבה למה צריך להשקיע במצלמה ט-ו-ב-ה ולא באיזה פוקט לצילומי יום פושטים.
כשאני מתרכז בצילום אחת הבנות צועקת לכולם שהיא רואה נקודה כתומה אדומה בקצה של אחד הטורסים !
אני מביט ישר בלי לחשוב פעמים ומצלם ברגע.
לחצו על התמונה שמעל והסתכלו היטב בקצה ,אתם רואים את הנקודה הכתומה ?!
זה הרגע הראשון בו פגעו קרני השמש הראשונים בטורסים !
מאותו רגע רק נפעמנו כיצד הטורסים הופכים להיות כתומים בצורה שהשאירה אותנו המומים לחלוטין מהיופי האין סופי שהואר לפנינו !
וגם את החלק הזה אשאיר לתמונות לדבר במקומי.
הסתכלנו פעורי פה ,בשתיקה מוחלטת ,בנוקדת התצפית אף אחד לא פצה פה ,כולם היו מהופנטים לחלוטין.
מנסים לעכל את מה שאנחנו רואים ,הטורסים בצבע כתום מושלם שלא ניתן לתאר ,לראות ולא להאמין.
לאחר שעתיים החלטנו לרדת על מנת להספיק לתפוס את האוטובוס חזרה העירה.
תמונת פרידה אחרונה ממקום מדהים שלא אשכח כל חיי.
חוזרים זריז לקמפינג ומקפלים את הציוד ,מכינים ארוחת בוקר טובה ואחרונה .... ויאלה חוזרים לנקודת הסיום עם אוזניות על האוזניים עם השירים הכי מושלמים שרק יכולים להיות לסיום טרק מדהים של 7 ימים בלתי נשכחים.
בדרך כמובן נתקלנו בישראלי המכוער ,עוד אחד שגורם לנו להיראות רע כתב על השלט מעץ היפה במסלול הכי מתוייר ...
טוב ממשיכים לרדת לכיוון הסיום !
וזהו ! זה נגמר ,לאחר מעל ל 100 ק"מ , 7 ימים של הליכה קשה סיימנו את הטרק שלא אשכח כל חיי ,כנראה הטרק הקשה ביותר שאעשה.
בעודנו זרוקים בצד עם שאר המטיילים ממתינים למיניבוס חזרה לאזור בו האוטובוסים יוצאים לכיוון העיר ,החיוך לא יורד מהפרצוף שלנו ,אוכלים את כל האוכל שנשאר לנו ומסתכלים לכיוון הנקודה בה התחלנו את המסע רק לפני שבוע בדיוק ,לא מאמינים שעשינו את זה ...
מנצל את כמות הקרקרים האחרונה ונותן לפשושים לאכול קצת .. תעשו פוזות למצלמה !
אנחנו על האוטובוס בדרך חזרה לפורטו נטאלס ... רואים מרחוק את הפארק ואת הטורסים
אומרים שלום יפה ,בחזרה ליום של מנוחה ארוכה ללא מעש ,ללכת לקראת מסעדה טובה !!!
מקלחת טובה ! ושינה על מזרן אמיתי !
ואו זה היה חתיכת שבוע לא ?
אורקלה קראתי את כל ספור המסע שלך בצימאון התרגשתי עד דמעות איזה ילד מדהים יש לנו פשוט גבור ועם כח רצון כזה עז כל הכבוד לך ללא הבלוג לא הייתי יודעת על כל הסיפורים והחוויות שעברת אני גאה בך כשהיית קטן ויצאנו הרבה לטיולים עם הקבוצה תמיד הובלת והיית ראשון אפילו את כל המבוגרים וכולם היו צועקים אור חכה לכןלם כך שאני לא מתפלאת שגם כאן היית ראשון המשך להנות ולכתוב נהנים מכל מילה ומילה בי אוהבת אמא
השבמחק