יום חמישי, 1 באפריל 2010

אי השמש - אי קסום בים של כחול - חלק ב'

למחרת בבוקר, שעון מעורר ל5 וחצי בבוקר ... הזריחה, החלק המרכזי בכל הסיפור.
מספיק רק להזיז את הווילון ואתה בזריחה, את הקור של הבוקר אני לא אשכח אך זה לא עצר בעדי ואני כבר בחוץ, רק העיינים מבצבצות מבין שכבות הבד שנמצאות על כולי בזמן שאני מכוון את החצובה הקטנה ועליה המצלמה.

זו היתה ללא ספק אחת הזריחות המרשימות והמיוחדות ביותר שחזיתי מיימי, עצם העבודה שאני על אי השמש מחזקת את החוויה עוד יותר.


ראו כיצד השמש עולה מאחורי הרי השלג הרחוקים הגורמים לקרני השמש להתפלג בצורה כה יפה.

בבוקר כבר יכולנו להבחין בשירות החמורים שמעלים תרמילי מטיילים ואספקה.


וכן הגיע זמנינו להיפרד מהאי הקסום שכולו מוקף בכחול מושלם ומצטערים כי לא נוכל להעביר כאן יום נוסף, סיור אל העתיקות בצידו השני של האי לא הספקנו, דורש זמן וכסף .. אך לא נורא את החוויה קיבלנו.


אני יורד בדרך שהחמורים עוברים והיה באמת הרבה יותר קל מאשר מיליון המדרגות ... השאר הלכו דרך המדרגות .. נחשו מי הגיע ראשון.

קונים כרטיס למעבורת חזרה לקופה קבאנה ומשם המתנה של שעה וקצת וקופצים על האוטובוס הישר לאריקיפה שבפרו המדהימה.


לאחר שייט נחמד ביותר הגענו בחזרה לקופה קבאנה, קופצים לחלפן להחליף מעט כסף בוליביאני לסול פרואני ומשם למסעדה לארוחת צהריים לפני האוטובוס הארוך שלפנינו.

באוטובוס התחלנו למלא את הטופס מעבר גבול עם כל הפרטים שלנו.


כשאני ואסף פותחים דרכונים אני קולטים כי הפקיד הבוליביאני כשנכנסנו לבוליביה הביא לנו חותמת עם חודש לא נכון וזה נראה כאילו אנחנו חודשיים בבוליביה ולא חודש !
זה יכול ליצור בעיה של קנס לא קטן, אך הצלחנו להוכיח לשלטונות כי היינו באותו הזמן בארגנטינה בקלות על ידי שאר החותמות שהיו לנו.

וזהו עוברים את הגבול בהתרגשות, שם אנו מחליפים את כל הכסף שנשאר לנו בגלל ששם יש את השער הטוב ביותר, אני ואסף בודקים את מקוריות השטרות ויאלה ... פרו !


את בוליביה עזבתי גם בעצב וגם בשמחה גדולה, זכיתי לטייל במדינה מיוחדת במינה, מאתגרת במקצת ובעלת תרבות שלא דמיינתי שאפגוש ... צורת החיים כל כך שונה למצב שבו היה לי קשה לראות את זה אך הבנתי שזה מה שהם יודעים ומכירים, היה לי קשה לראות את העוני וכיצד הכלבים ובני האדם חולקים יחד ערמה של זבל ברחוב ..

עברתי חוויות גדולות בזמן כה קצר במדינה שדורשת יותר, מיציתי את עצמי במדינת העוני הזו בזמן שהיה לי ואני חושב שעשיתי זאת על הצד הטוב ביותר, טרקתי .. ראיתי תרבות, עשיתי קניות וקבלתי את החוויה המוזרה שעל ארוחת בוקר של מלכים אנו צריכים לשלם כ 10 שקל בלבד ..לפעמים זה לא נתפס, אך ללא ספק בוליביה זו מדינה מיוחדת במיוחד.

2 תגובות:

  1. החמצת בקור באתר העתיק של האינקה, בקצה השני של האי. אם הייתם מפליגים או צועדים לשם, הייתם רואים במו עיניכם את הסלע הקדוש ממנו "קפצה השמש לשמים" - זה בטוח קרה שם !!!! (סיפורי אינקה שתרבותם באמת החלה באי זה). עובדה, האי נקרא "אי-השמש"...
    חיבוק
    קרני

    השבמחק
  2. קרני אנחנו רצינו להגיע לשם ! אבל כבר היה לנו כרטיס אוטובוס לאריקיפה ולא יכולנו להשאר יום נוסף בשביל להגיע לשם :\

    זה היה בהחלט פספוס אבל לא נורא .. נהנו מאוד מאוד שם !

    השבמחק