קם בבוקר מלא זיהום אוויר בלב לה פז, עוד קולט ששכחתי אתמול לקחת את הכביסה שלי ויהיה לי בוקר מאוד מעניין בהתחשב בזה שאני צריך איכשהו לארגן שיפתחו את הדלפק בהוסטל ויביאו לי את הכביסה לפני השעה 7 וחצי, שעת היציאה של האוטובוס לכיוון קופה קבאנה ...
מארגן את התרמיל ומתכונן ליציאה על סמך עזרתה של הסוכנת נסיעות בהוסטל בו אני נמצא, ממתין בדלפק לסוכנת וביחד הולכים אל הבעלים של הדלפק כביסה בהוסטל לנסות לשכנע אותו לפתוח אותה מוקדם אחרת אצתרך להיפרד מאסף ומשאר החברים איתם אני צריך לצאת ולצאת לקופה קבאנה רק למחרת, לא כיף גדול.
לאחר מאמצים רבים הצלחנו להשיג את הכביסה הנעולה שלי לא לפני שעכבנו את כל האוטובוס שעה שלמה, לא נעים בכלל אבל דברים כאלו קורים ... מהיום אני רושם על היד "לקחת כביסה @#%".
אז יאלה יצאנו לדרך .. חולפים על פני בוליביאנים רבים בדרך שמנסים למכור לנו מהחלונות שטויות מפה ועד להודעה חדשה.
לאחר נסיעה של שעה וחצי הגענו לשלב בו היינו צריכים לרדת מהאוטובוס ולעבור עם סירה קטנה לצד השני של האגם והאוטובוס ללא נוסעיו יוצא אל הדרך על מעבורת.
תכירו זהו המשיט המיומן שלנו.
מגיעים בשלום לצד השני ומסתובבים קצת בין דוחנים השונים וכמובן אסף חייב לנסות משהו חדש, המשקה הפופולרי של פרו אך למרות זאת הוא הופיע בבוליביה בגלל הקרבה לגבול.
לבסוף הגענו אל קופה קבאנה, עיר על שפת אגם טיקיקקה בעלת מים בצבע כחול מדהים לגמרי.
שם כבר התארגנו בסוכנות נחמדה שקנתה לנו כרטיסים למעבורת של שעה וחצי עד לאי השמש המפורסם של האינקה הידוע בשקיעה ובזריחה מרהיבים במיוחד ובעתיקות שיש עליו.
לאחר סקירה זריזה של האזור התחלנו ללכת לכיוון הנמל שם עלינו על המעבורת בליווי נגן בוליביאני נחמד שיוצר מוזיקה יפה מאוד !
השייט היה פשוט מהמם, המים הכחולים בשילוב הנוף הירוק והאיים המוזרים שבדרך רק מוסיפים.
ניתן היה להבחין באי עגול וקטן שעליו יש רק עמוד חשמל אחד שמגשר בין האי לבין היבשה .. ממש כאילו נוצר בשביל להחזיק את העמוד הזה ...
בסופו של דבר הגענו אל האי היפיפה וירדנו מהסירה, מנסים להבין איך מתחילים להתארגן ולהגיע אל מרכז העניינים .. מסתכלים על מעלה מדרגות אין סופי וחושבים אם לקחת פורטרים (אדם שלוקח לך את הדברים\חמור)
או לעלות לבד .. טוב עולים לבד ?!
כולם תרמילים על הגב מתחילים לטפס .. בחיי זה היה ק-ש-ה !
במיוחד כשאתה נמצא בגובה של 3800 מטר ומוצ'ילה ששוקלת לפחות 15 קילו.
לאחר הטיפוס הארוך נכנסנו להוסטל הראשון שראינו ואת האמת הוא היה לא רע בכלל עם מרפסת מדהימה לכיוון הזריחה המתוכננת ויחסית בזול.
נחים טיפה ומתחילים להסתובב באי, עוברים בין בתי בוץ יפים וחמורים שלא מפסיקים לעלות ולרדת במעלה הרחוב היחידי, שם לב להשתקפות מדהימה של העננים על המים ועל השקיעה ההולכת לבוא.
החלטנו להתמקם על מרפסת של מסעדה נחמדה שצופה לשקיעה וממתינים לעוד ערב מדהים ביבשת לא נורמלית.
יושבים עם בקבוק יין מעולה מצ'ילה, מה שנותר לי לעשות זה לכוון את המצלמה ולמצוא את הזוויות ואת הנקודות המעניינות.
השקיעה היתה בהחלט יפה מאוד אם כי ראינו שקיעות מרשימות בהרבה אך אני אומר תמיד כי כל שקיעה מיוחדת ובעלת יופי שונה .. בכל פעם העין לא יורדת מהאופק.
השמש נעלמה לה מעבר להרי אי השמש של האינקה ואנו נכנסים למסעדה מקנחים בנס קפה טוב באווירה מעולה.
סיימנו את שלנו במסעדה הנחמדה ומתחילים לרדת למטה לכיוון ההוסטל עד שנתקלנו בפיצריה .. המגשים הגיעו הפיצה היתה מעולה כרגיל .. בבוליביה הפיצות בהחלט טובות !
איזה קטע, כבר לגמרי שכחתי מאינקה-קולה, והצבע הזרחני שלה (: זה בכלל מצחיק כי האוכל בבוליביה מעולה בניגוד למה שתמיד אומרים. אני חושבת ששם בסופו של דבר אכלתי אפילו יותר סלטי פירות ממה שאכלתי בברזיל! תמונות נהדרות, איזה כיף להיזכר...
השבמחק