יום רביעי, 21 באפריל 2010

מאנו - לפגוש את הטבע מקרוב - חלק ב'

קמים לעוד בוקר שטוף שמש ושמים כחולים כחולים, אוכלים את ארוחת הבוקר ומתחילים לזוז לכיוון הסירה לא לפני שאני וסוון שמים לב אל מספר תוכים מדהימים שפשוט יושבים להם על מקל שאחד המקומיים שם ולידו קצת אוכל, בגלל שיש אוכל זמין אז התוכים מגיעים מידי פעם לאכול ... נחמד ביותר במיוחד כשהם לא בכלוב.


נכנסים אל הסירה ומתחילים בשייט איטי במעלה הנהר, בדרך נתקלים בציפורים נוספים שלא מפסיקים להגיע, צפינו לראשונה בלהקת קופים קטנים וחמודים מקפצים בין ענפים ומשחקים.


שטנו עוד קצת עד שהגענו אל תחנת הרינג'רים שם אנו צריכים להירשם ולשלם את דמי הכניסה לשמורה אותם כבר שלמנו מראש בסוכנות וקרלוס דאג לכך, בתחנה יש גם תצורה של מספר שלדים וגולגלות של בעלי חיים הנפוצים בשמורה והרבה הסברים.


נכנסים בחזרה לסירה וממשיכים במעלה הנהר ולא מספיקים לצפות בציפורים ובתוכים, כולם דרוכים ומחפשים עם עיינים חדות כל ענף וכל עץ, קרלוס כבר מיומן .. הוא תפקד כשנה כרינג'ר בשמורה ושנה נוספת כביולוג.
צפינו בעשרות ציפורים חדשות וחלקם שכבר ראינו, צבי המים המפורסמים של מנו.. כיצד הם יושבים יחד בקבוצות על על השני בשורה על גיזעי עץ שצפים על המים ויחד הם בטוחים יותר ועוזרים אחד לשני ליפול מהר יותר למים כהגנה מפני טורפים.


עוד רגע מקפיץ כשקרלוס צועק לנו להסתכל לכיוון מסויים כי הוא קלט תנין, זהו היה תנין שחור ... במאנו ישנם תנינים לבנים ושחורים שקצת קשה יותר לראות.


בסופו של דבר הגענו אל יעדינו, הבקתות הנטושות בבעלות החברה שאיתה יצאנו, לאחר מספר חודשים בעונה הגשומה על אזור הבקתות היה מוצף לגמרי ורק באפריל שמפלס המים ירד התאפשר לנו להגיע ולישון במקום.
מעלים ציוד ומתמקים במקום בו נעביר יומיים, בתחנת הרינג'רים עשו לנו הדרכה מסודרת לגבי בעלי חיים מסוכנים, מה שהתברר שאנחנו הולכים לחיות בין הנחשים הארסיים ביותר בעולם וגם העכבישים הארסיים ביותר, מעודד מאוד.

לאחר שהתמקמנו בבקתות במעמקי הג'ונגל רחוקים מכל טיפת מודרניות אני ואסף יוצאים מחוץ לחדר האוכל ורואים עכביש שחור שנראה כמו טרנטלה עם כתם חום על בטנה, מה שהתברר לנו לאחר מכן כאחד מהעכבישים המסוכנים ביותר בעולם, הטרנטלה הארסית, אחלה קבלת פנים קבלנו.


מתארגנים קצת ומתחילים לצאת לכיוון אגם מאוד מיוחד ומפורסם במגזיני הטבע, אגם הנקרא אורונטונגו, האגם עצמו בצורת U ונוצר כתוצאה משיטפונות, באגם חיים מגוון רחב של בעלי חיים מיוחדים כמו לוטרות הענק שאורכם מגיע עד לכ 2 מטרים ! הלוטרות המוכרות לכם מאירופה מאוד קטנות אך הלוטרות האלו מסוגלות להרוג תנינים וגם בני אדם ... חיות מסוכנות מאוד אך מדהימות.


בדרך עברנו על יד עץ עצום, נתקלנו בעוד מספר חרקים מעניינים ובלהקות קופים המקפצים מעל ראשינו.
הפעם קרלוס הביא איתו כרס וחוט דייג והחליט להראות לנו פיראנה, למרות שזו שמורה הוא ינסה לדוג אחד ולהחזיר למים ... שמים חתיכות בשר על הכרס והן נעלמות כאילו לא היו עד שלבסוף אחד נתפס, אומנם קטן אך זו פיראנה.


לפתע צצו להם הלוטרות, היום אנו ברי מזל, הלוטרות הגיעו יחסית קרוב אלינו .. יכולנו לראות אותם דגים פיראנות ולאחר מכן מחזיקות אותן בפה ומתחילות לאכול עם הידים, מדהים !


השמש כבר התחילה לשקוע, פתאום שומעים שאגה אדירה, היינו בטוחים שזהו היגואר שזו החיה שכל אחד שמגיע למאנו רוצה לראות אך הסיכוי לראות מאוד נמוך !
קרלוס הסביר שזו לא שאגה של יגואר אלה של קוף יחסית קטן שנקרא Red Honey, זו הדרך שלו לסמן את הטריטוריה שלו, השאגה פשוט מדהימה !!


התחלנו לאט לאט לחזור חזרה אל הבקתות, בדרך צפינו בעוד קופים וגם בעכביש לא ארסי שמכין את ארוחתו, חרגול.


אוכלים את ארוחת הערב המעולה והמגוונת והולכים להתקלח רק שהפעם זה כבר מאתגר, למקלחת הולכים עם נעליים .. אי אפשר לדעת מה יכול לקפץ על הרגל שלך תוך כדי הליכה, במקלחת שמים את פנס הראש על המדף ומפנים מספר חרקים שהחליטו להצטרף.

אפשר לבחור אם להתעסק במקלחת אחת עם מספר עכבישים נחמד או בשני עם כמה ג'וקים .. בחירה קשה.

חוזרים לחדר ומתחילים בבדיקה קפדנית, עוברים על כל הפינות על הפנס .. לא לפספס שום פינה בחדר, בודקים טוב טוב את המיטה ואת הקילה, נכנסים תוך כדי ריסוס עם התכשיר נגד יתושים שקרלוס המליץ לנו, את הקיל מסדרים סביב המיטה ואת הקצוות מתחת למזרון, זהו .. לילה טוב.

למחרת בבוקר יצאנו לאחר ארוחת בוקר לכיוון אגם מאותו הסוג ששמו אגם סלבדור .. עולים על הסירה ומתחילים השייט איטי, בדרך נתקלים הגוון ציפורים, תנינים שאף אחד מהם פשוט דפק ריצה מטורפת והכל בווידיאו.



סרטון מדהים של התנין רץלחצו כאן

עם הסירה הגענו לנקודה ממנה אפשרי לצאת ברגל לכיוון האגם, ישנם שבילים מסודרים אותם הרינג'רים של השמורה דואגים לתחזק מידי פעם.


בדרך מידי פעם עוצרים במקום על מנת להקשיב לקולות מסביב, אולי נקלוט רעש של חיה כזו או אחרת... לרב לא שומעים ולא רואים כלום, הג'ונגל עצום, לבסוף אנו עולים על הקטמרן מעץ ומתחילים לשוט לחפש אחר חיות סביב האגם.


אנו רואים בשנית להקת לוטרות והפעם הם באמת התקרבו עלינו מסקרנות, שלל ציפורים חדשים שלא ראינו ובעיקר נוף מדהים... הרגשה של רק אתה והטבע, בלי מיליון תיירים סביבך כדוגמת איגווסו, אחת השמורות הפחות מתויירות בעולם וטוב שכך.

כאשר מסיימים לשוט ומגיעים בחזרה אל הרציף אנו מתחילים בהליכה בג'ונגל לשעתיים קלות, בדרך קרלוס מראה לנו כיצד נמלי אש חיות בג'ונגל ומתפתחות, הן תופסות עץ מסויים ושומרות עליו, אין צמח אחד ברדיוס של 2 מטר מסביב לעץ, כל מה שצץ הנמלים אוכלים והורגים ... זה נראה כמו מקום מושלם להקים בו קמפינג או להתמקם, אך זהו בעצם המקום הגרוע ביותר, מספיק שמעל ל 1000 נמלי אש על אדם אחד ורב הסיכויים שלא ישרוד.


קרלוס מנער טיפה את העץ וכל נמלי האש פשוט יוצאים מתוך הגזע, מדהים !

ממשיכים ללכת עד שנתקלים במספר קנים של טרנטלות גדולות, קרלוס מצליח להוציא אחד כמעט החוצה אך הצלחנו לראותו בפנים עם פנסים, איך צורת החיים שלהם שונה משאר העכבישים.

לבסוף הגענו אל בקתות אותן שבט המצ'גנגס החיי במעמקי הג'ונגל מחזיק לארח תיירים בעונה הגשומה, חלק מהשבט מוכן היה לדבר עם ממשלת פרו ולשלב את חייהם עם העולם המודרני, החלק השני של השבט לא היה מוכן לכך והתפצל לכיוון אחר בג'ונגל ושם הם חיים.

בבקתות הם מוכרים מגוון דברים שבשבט המרוחק הם מכינים, לדוגמה חץ וקצת העשוי מעצים שונים אותם ראינו ובעזרתם הם צדים.


משם המשכנו בהליכה קצרה עד לסירה ושטנו בחזרה אל הבקתות שלנו, אכלנו ארוחת צהריים והלכנו בחזרה אל האגם הראשון אליו הגענו אתמול, הפעם אנו נעלה על מגדל התצפית שהקימו על מנת להתבונן ממעל על האגם ולחכות לחיות שאולי יגיעו.


משהו מיוחד הפעם לא ראינו, מספר צבים, קופים וציפורים.

בחזרה שכבר החשיך אנו מתחילים בהליכה לילית לכיוון הבקתות, בדרך אנו מחפשים עכבישים ארסיים שנמצאים על העלים שבדרך, העכבישים הארסים לא מתחזקים רשת בהם הטרף נתפס, הם פשוט מחכים וקופצים עליו !

יצא לנו לראות את אחד העכבישים המסוכנים ביותר, WOLF SPIDER הנקרא גם BANANA SPIDER, עכביש זה אוהב גם להיות על בננות ולכן המון חקלאים מידי שנה מתים כתוצאה מהעכביש המסוכן הזה.


בתמונה השניה ניתן לראות עכביש באמת גדול ונראה לא ידידותי במיוחד, זהו עכביש לא מסוכן אך מה שמצחיק זה כשסוון נכנס לבקתה שלו הוא קלט בדיוק אחד כזה על הקיר שליד מיטתו .. לא נחמד.

אוכלים ארוחת ערב, מקלחת אומץ נוספת והולכים לישון.

בבוקר של היום החמישי אנו מקפלים ציוד ועולים על הסירה, מצפה לנו יום של מעל ל 10 שעות בסירה עד שנגיע אל הבקתות בהם ישנו בלילה הראשון, הבוקר הזה היה מיוחד במינו, הימים האחרונים גרמו לכך שהבוקר יהיה עפלולי במיוחד, הזריחה הכי מיסטית שיצא לי להיות בה, התמונות יראו ויספרו הכל.


ממשיכים לשוט, לא צופים מה עומד להגיע ..

כולנו מסתכלים לצד ימין של הסירה על העצים כי קרלוס קלט משהו אך המשיט שלנו מצביע לצד שמאל ואומר בשקט "יגואר" .. כולנו מסתכלים מהר הצידה וקרלוס אומר לי, אור תראה זה יגואר ... אני מתסכל וכלא מאמין אומר לו שזה לא ! אבל הוא מתעקש ואומר שכן .. וזה באמת היה יגואר יפיפה .. עצרנו את הסירה ישר והתקרבנו לאט לאט ..


הוא היה פשוט יפיפה, לבסוף הוא הלך אל תוך השיחים.

המום המשכנו הלאה ולא מאמין עד כמה בר מזל אני לראות חיה כל כך מדהימה ונדירה, במיוחד ככה בטבע על גדות הנהר, קרלוס הסביר שהיגואר לאחר לילה ארוך של ציד מגיע להתחמם לפעמים על גדות הנהר בשמש הבוקר.

המשכנו הלאה, בדרך רואים כיצד החקלאים שוטפים את אשכולות הבננות מפני העכביש המסוכן וגם כיצד מעלים עצים אל משאיות, אותם עצים שנופלים טבעית לנהר בעונה הגשומה.


אפשר לראות שהם גם קומבינטורים לא קטנים, במקום לקנות מנוע ייעודי לסירות הם לוקחים מנוע של מערבל בטון ומסדרים אותו לעבודה על סירה.

בדרך רואים קן של דבורים, אך לא משהו מוכר .. מרחוק זה נראה כאילו זהו קן מלאכותי אבל זה ממש לא.


מגיעים בסופו של דבר אל הבקתות אחרי שייט ארוך ארוך.


*תמונה ראשונה: משמאל אני סוון וקרלוס

למחרת קמנו והתחלנו שייט קצר עד לאטאליה ונסיעה משם חזרה לקוסקו, לאחר שבוע של מזג אוויר מדהים מלא שמש ושמים כחולים התחיל גשם, בדיוק כשיצאנו מהפארק.


בדרך קרלוס עבר לקבוצה אחרת וחזר איתה לפארק ל 8 ימים .. עבודה.

קבלנו מדריך אחר מצויין גם כן, עצרנו בדרך שוב בתצפית שבכניסה לפארק רק הפעם ראינו קצת יותר.


*משמאל: עמוס אני ואסף

המדריך המחליף הסביר לנו כי הדרך ממנה הגענו אל הפארק סגורה בגלל מפולת ובגלל זה אנו ניסע דרך העמק הקדוש דרך פיסאק המפורסמת מההריסות שלידה ומהשוק הצבעוני שלה.
לא התנגדנו !

עצרנו בתצפית יפה מעל פיסק, קבלנו הספר ולאחר מכן עצרנו גם בשוק והסתובבנו.


וזהו, משם חזרנו בחזרה לקוסקו לאחר שבוע מדהים שלא יתואר, בשבילי זו היתה חוויה שלא אשכח כל חיי במיוחד כשתעדתי וכתבתי את החוויות העיקריות בכל המסע הזה.

ראיתי הרבה יותר ממה שכתבתי וחוויתי צחוקים וכיף שלא אוכל לכתוב אך הם ישארו אצלי.

מקווה שאולי עוד יום יבוא ואחזור לקוסקו על מנת להעביר בשמורה מעל ל 6 ימים, גן עדן אמיתי, מאנו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה